רמות גבוהות מאוד של חומצה אורית בדם מלוות בירידה של 15% בסיכון לדיכאון במבוגרים, בהשוואה לרמות נמוכות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב עת Frontiers in Psychiatry. מהנתונים עולה כי לחומצה אורית בדם תתכן השפעה מגנה בריכוזים של מעל 315.20 מיקרומול/ליטר.

מחקר החתך כלל נתונים אודות למעלה מ-37,000 משתתפים (51% נשים; גיל ממוצע של 48 שנים; 9% עם דיכאון) מסקרי National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2005-2020. מדד PHQ-9 (או Patient Health Questionnaire) של 10 נקודות ומעלה שימש לזיהוי אבחנת דיכאון.

הניתוח המתוקן לקח בחשבון משתנים דוגמת מין, גיל, מוצא/רקע אתני, רמת השכלה, עישון, שימוש באלכוהול, מדד מסת גוף, ריכוז קריאטינין ונוכחות יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה וסוכרת.

בקרב חולים עם דיכאון ממוצע ריכוז חומצה אורית בדם היה נמוך יותר משמעותית, בהשוואה לאלו ללא דיכאון (317.7 לעומת 323.3 מיקרומול/ליטר, בהתאמה, p<0.001).

במודל המתוקן במלואו, בקבוצה עם רמות חומצה אורית הגבוהות ביותר (350.9 מיקרומול/ליטר ומעלה) תועד סיכון מופחת משמעותית לדיכאון, בהשוואה לקבוצת החולים עם הרמות הנמוכות ביותר (עד 279.6 מיקרומול/ליטר; יחס סיכויים של 0.85, p=0.002). ממצאים אלו נותרו על כנם גם לאחר תקנון לערפלנים דוגמת תזונה וטיפול תרופתי (p=0.03).

מהנתונים עולה קורלציה כמעט ליניארית שלילית בין רמות חומצה אורית ובין הסיכון לדיכאון (p=0.4). ריכוז של מעל 315.20 מיקרומול/ליטר הדגים השפעה מגנה אפשרית מפני הופעת דיכאון (p=0.02).

ההשפעה המגנה של רמות חומצה אורית גבוהות הייתה בולטת יותר במעשנים (יחס סיכויים של 0.69, p=0.003) ובאלו שהקפידו על פעילות גופנית מתונה (יחס סיכויים של 0.70, p=0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי במבוגרים עם רמות חומצה אורית נמוכות יש מקום לשקול צעדים למניעה וטיפול בדיכאון. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם מדובר בקשר סיבתי.

Frontiers in Psychiatry, June 20, 2025

לידיעה במדסקייפ