האם בדיקת דם יכולה להבדיל בין הפרעה דו-קוטבית לדיכאון?

בדיקת הדם הראשונה המסייעת באבחון הפרעות של בריאות הנפש הושקה בצרפת ונועדה להבדיל בין הפרעה דו קוטבית לדיכאון. תגובות הפסיכיאטרים לבדיקה החדשה הן זהירות וחלקן ספקניות.

בדיקת הדם הראשונה המסייעת באבחון הפרעות של בריאות הנפש הושקה בצרפת ונועדה להבדיל בין הפרעה דו קוטבית לדיכאון. החדשות עשויות להיות מפתיעות לחלק מהמטפלים, לאור האתגר באבחון מצבים פסיכיאטריים, ובמיוחד כמו במצבים אלו החולקים תסמינים משותפים רבים. תגובות הפסיכיאטרים בצרפת לבדיקה החדשה הן זהירות וחלקן ספקניות, ביניהן חוות הדעת של האיגוד הצרפתי לפסיכיאטריה ביולוגית ונוירופסיכופרמקולוגיה (AFPBN).

דיכאון והפרעות דו קוטביות הן שתי מחלות פסיכיאטריות שונות הדורשות טיפולים שונים. אבחון מוקדם ומדויק וטיפול מתאים הם אתגרים משמעותיים לרופאים, במיוחד מאחר שהפרעה דו קוטבית לא מטופלת או לא מטופלת כראוי יכולה לגרום להשלכות בריאותיות נפשיות ופיזיות משמעותיות עבור המטופלים ובני משפחותיהם. מחקרים שפורסמו מצביעים על כך שלוקח בממוצע 8-10 שנים, ולפעמים אף יותר, לאבחן הפרעה דו קוטבית. האבחון מבוסס על בדיקה קלינית פסיכיאטרית, הנערכת על ידי מומחה באמצעות שאלונים מתוקפים וסולמות הערכה.

ה-AFPBN קבע בהודעה לעיתונות כי “עד היום, אף בדיקה לא עומדת בתנאים לשימוש קליני”. כדי שבדיקה אבחנתית תהיה תקפה מבחינה מדעית, אתית ושמישה בפרקטיקה הקלינית, הפיתוח שלה חייב לעמוד בקריטריונים מחמירים. ישנם 10 קריטריונים הכוללים אימות של התוצאות המדעיות לפחות בשני מחקרים קליניים עצמאיים או של קוהורט, רגישות מספקת (זיהוי חיובי אמיתי) וספציפיות (זיהוי שלילי שגוי), ועלות שהיא אחראית מבחינה אתית ומאפשרת גישה למטופל.

אחת החברות דיווחה על שני מחקרים קליניים, אך רק אחד פורסם עד כה (ב-Translational Psychiatry) שכלל 400 מטופלים. במקרה זה, “למטופלים האלה כבר היה מצב פסיכיאטרי מבוסס, לא ממש הציגו את אותם תסמינים בין מטופלים עם דיכאון חוזר לאלו עם הפרעה דו-קוטבית ולא נטלו את אותם טיפולים”, ציין אחד מחברי ה-AFPBN.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן