במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Cardiovascular Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין רמות IGFBP-2 גבוהות מלוות בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים לאחר תסמונת כלילית חדה. יתרה מזאת, מהנתונים עולה כי IGFBP-2 הינה ככל הנראה גורם מנבא בלתי-תלוי של התוצאות הקליניות בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעוד שלרמות IGF-1 (או Insulin-like Growth Factor) השפעה מגנה על הלב בנוכחות טרשת עורקים, רמות IGFBP-2 (או Insulin-like Growth Factor Binding Protein) מעורבות בתסמונת מטבולית. למרות ש-IGF-1 ו-IGFBP-2 הינם גורמים מנבאים ידועים לתמותה בחולים עם אי-ספיקת לב, השימוש בסמנים אלו בחולים עם תסמונת כלילית חדה דורש מחקרים נוספים.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין רמות IGF-1 ו-IGFBP-2 בעת האשפוז ואת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
מדגם המחקר כלל 277 חולים עם תסמונת כלילית חדה ו-42 ביקורות בריאות במחקר העוקבה הפרוספקטיבי. דגימות דם נאספו ונבחנו בעת הקבלה לאשפוז והחולים היו במעקב אחר סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לאחר האשפוז של חולים עם תסמונת כלילית חדה.
מהנתונים עולה כי בחולים לאחר אוטם לבבי חד, רמות IGF-1 היו נמוכות יותר ורמות IGFBP-2 היו גבוהות יותר בחולים עם אוטם לבבי חד, בהשוואה לביקורות בריאות (p<0.05).
לאורך מעקב ממוצע של 5.22 חודשים, שיעורי היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים עמדו על 22.4% (62 מבין 277 חולים). מניתוח קפלן-מאייר עלה כי בחולים עם רמות IGFBP-2 נמוכות תועדו שיעורי הישרדות ללא-אירועים שהיו גבוהים יותר, בהשוואה לחולים עם רמות IGFBP-2 גבוהות (p<0.001).
מניתוח רב-משתני עלה כי IGFBP-2, אך לא IGF-1, הינם גורם מנבא חיובי של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 2.412, רווח בר-סמך 95% של 1.360-4.277).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ההשפעה של IGFBP-2 על הפרוגנוזה הקרדיווסקולארית בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!