בחולים עם היפומגנזמיה חמורה יש לשקול תרומה אפשרית של טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitor, או PPI), מאחר ואלו תורמים לחלק גדול מהמקרים של ההפרעה האלקטרוליטרית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Pharmacology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ארוך-טווח במעכבי תעלות מימן נקשר עם הסיכון להיפומגנזמיה. אין נתונים רבים אודות גורמי הסיכון והמהלך הקליני של היפומגנזמיה על-רקע טיפול במעכבי תעלות מימן.
מדגם המחקר כלל את כל החולים עם היפומגנזמיה חמורה בין 2013 ועד 2016 במרכז שלישוני יחיד, כאשר החוקרים ביקשו לבחון את הסבירות להתפתחות היפומגנזמיה על-רקע טיפול במעכבי תעלות מימן בעזרת אלגוריתם Naranjo Algorithm וכן לתאר את המהלך הקליני. המאפיינים הקליניים של כל מקרה של היפומגנזמיה חמורה על-רקע הטיפול התרופתי נבחן אל מול שלוש ביקורות תחת טיפול ממושך בתרופות אלו ללא עדות להתפתחות היפומגנזמיה, במטרה לזהות גורמי סיכון להתפתחות ההפרעה האלקטרוליטרית.
מבין 53,149 מטופלים שהשלימו בדיקות להערכת רמות מגנזיום בדם, ב-360 חולים הייתה עדות להיפומגנזמיה חמורה (פחות מ-0.4 מילימול/ליטר). ב-189 מבין 360 (52.5%) חולים תועדה לפחות אפשרות להיפומגנזמיה על-רקע טיפול במעכבי תעלות מימן: ב-128 מקרים נקבע קשר אפשרי, ב-59 מקרים מדובר היה בקשר סביר בין הטיפול התרופתי וההפרעה ברמות מגנזיום וב-2 מקרים הייתה הוכחה דפיניטיבית לכך שמעכבי תעלות מימן היו אחראיים להתפתחות היפומגנזמיה. ב-49 מבין 189 חולים (24.7%) לא הייתה אתיולוגיה אחרת להתפתחות היפומגנזמיה.
במרבית החולים ההפרעה האלקטרוליטרית חלפה לאחר מתן תוספים, אך שיעורי ההישנות היו גבוהים יותר בחולים שהמשיכו בטיפול במעכבי תעלות מימן (69.7% לעומת 35.7%, p=0.009).
מניתוח רב-משתני עלה כי גורמי סיכון להתפתחות היפומגנזמיה כללו מגדר נקבי (יחס סיכויים של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.17-2.57), סוכרת (יחס סיכויים של 4.62, רווח בר-סמך 95% של 3.05-7.00), מדד מסת גוף נמוך (יחס סיכויים של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.86-0.94), מינון גבוה של מעכבי תעלות מימן (יחס סיכויים של 1.96, רווח בר-סמך 95% של 1.29-2.98), הפרעה בתפקוד כלייתי (יחס סיכויים של 3.85, רווח בר-סמך 95% של 2.58-5.75) ושימוש במשתנים (יחס סיכויים של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.09-2.61).
החוקרים קוראים לרופאים לשקול את אפשרות היפומגנזמיה על-רקע טיפול במעכבי תעלות מימן ולבחון מחדש את ההתוויה להמשך טיפול בתרופות אלו, או לשקול מתן מינון נמוך יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!