הנחיות קליניות עדכניות מטעם ה-American Gastroenterology Association מדגישות את החשיבות של סמנים לא-פולשניים, כולל קלפרוטקטין בצואה, לקטופרין בצואה ו-CRP, לניהול הטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית.

למרות שהערכה מוקדמת של דלקת המעי מלווה בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, קיימת שונות רבה בהיקף השימוש בסמנים בחולים אלו. יתרה מזאת, הערכה אנדוסקופית חוזרת הינה גישה פולשנית, יקרה ולא-מעשית להערכת נוכחות דלקת באוכלוסיית חולים זו.

המומחים מסבירים כי קיים צורך חשוב להבנת אופן השימוש בסמנים בדם ככלי מדויק ומהימן להערכה אנדוסקופית של תהליכי דלקת וכיצד להיעזר בסמנים אלו בניהול הטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית.

החוקרים זיהו תוצאים ממוקדי-מטופל ובחנו את התוצאות הקליניות של רמות CRP בדם, קלפרוטקטין ולקטופרין בצואה כסמני פעילות מחלה בחולים עם קוליטיס כיבית.

להלן שבע ההמלצות עליהם הסכימו המומחים:

·        גישת ניטור צריכה לכלול הערכת סמנים בדם ותסמינים, במקום תסמינים בלבד, בחולים עם קוליטיס כיבית פעילה, כמו גם בחולים עם הפוגה בתסמינים.

·        רמות קלפרוטקטין בצואה נמוכות מ-150 מק”ג/גרם, רמות לקטופרין תקינות בצואה או רמות CRP תקינות בדם עשויות לשמש לשלילת דלקת פעילה בחולים בהפוגה מבחינת התסמינים.  יש להימנע מהערכה אנדוסקופית נוספת באופן שגרתי להערכת פעילות המחלה.

·        בחולים בהפוגה בתסמינים עם סמני דלקת מוגברים (קלפרוטקטין בצואה מעל 150 מק”ג/גרם; לקטופרין בצואה מוגבר או CRP מוגבר), או תסמינים בדרגה בינונית-עד-חמור וסמנים תקינים, ניתן להשתמש בהערכה אנדוסקופית לקבלת החלטות טיפול.

·        בחולים עם תסמינים קלים וסמני דלקת תקינים, יש להתבסס על הערכה אנדוסקופית לקבלת החלטות טיפוליות.

·        בחולים עם תסמינים בדרגה בינונית-עד-חמורה המרמזים להתלקחות יש להשלים הערכה באמצעות רמת קלפרוטקטין בצואה מעל 150 מק”ג/גרם, רמות לקטופרין מוגברות בצואה או רמות CRP מוגברות בדם, לשלילת דלקת פעילה.

ב-AGA לא קבעו המלצות בעד או נגד גישת ניטור על-סמך סמנים לעומת מעקב על-בסיס אנדוסקופיות, מאחר ודרושים נתונים נוספים בנושא.

המומחים קוראים להשלים מחקרים נוספים, כולל ניתוח להערכת מועד השלמת מדידות סמנים בדם, גישות טיפול ליעד על-בסיס סמנים, משמעות פרוגנוסטית של הסמנים והיעילות של הסמנים באוכלוסיות שונות.

Gastroenterology, 2023

לידיעה ב-Healio