האם יש מקום להשלמת ניטור מעבדתי שגרתי לאחר התחלת טיפול במעכבי ACE או ARB בחולי אי-ספיקת לב? (Am J Med)

במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שבחן את תופעות הלוואי לאחר התחלת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ACE (או Angiotensin Converting Enzyme) ו-ARB (או Angiotensin Receptor Blocker) בחולים עם אי-ספיקת לב ותחלואה נלווית. מהנתונים עולה כי ניטור מעבדתי שגרתי לאחר התחלת הטיפול התרופתי לא לוותה בהפחתת הסיכון לתמותה מכל-סיבה או אשפוזים עם היפרקלמיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הקליניות ממליצות על ניטור שגרתי של התפקוד הכלייתי ורמות אשלגן בדם בתוך 30 ימים מהתחלת טיפול במעכבי ACE או ARB. עם זאת, אין עדויות באשר לשאלה אם בדיקות מעקב שגרתיות מפחיתות תופעות לוואי על-רקע הטיפול התרופתי במבוגרים עם אי-ספיקת לב ומה המשמעות של מחלות רקע שונות במקרים אלו.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל מבוגרים עם אי-ספיקת לב מארבע מערכות טיפול רפואי בארצות הברית. מחלות רקע מרובות הוגדרו על-פי מספר מחלות כרוניות. החוקרים התאימו בין חולים עם בדיקת דם אמבולטורית להערכת ריכוז קריאטינין ואשלגן בדם בתוך 30 ימים מהתחלת טיפול במעכבי ACE או ARB ובין ביקורות תואמות שלא השלימו בדיקות מעקב.

במסגרת המחקר נבחן הקשר בין בדיקות מעקב לאחר התחלת הטיפול התרופתי ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה בתוך 30 ימים ואשפוזים עם נזק כלייתי חד או היפרקלמיה.

מדגם המחקר כלל 3,629 מבוגרים תואמים עם אי-ספיקת לב שהחלו טיפול במעכבי ACE או ARB בין תחילת שנת 2005 ועד סוף שנת 2012.

מהנתונים עולה כי לא היה קשר מובהק סטטיסטית בין בדיקות מעקב ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים (יחס סיכון מתוקן של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.14-1.39) ואשפוזים עם היפרקלמיה (יחס סיכון מתוקן של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.33-1.61). עם זאת, החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין בדיקות מעקב ובין אשפוז עם נזק כלייתי חד (יחס סיכון מתוקן של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.94).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניטור מעבדתי שגרתי לאחר התחלת טיפול במעכבי ACE או ARB אינו מלווה בהפחתת הסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים או אשפוזים בשל היפרקלמיה בחולי אי-ספיקת לב עם מחלות רקע שונות.

 

Am J Med, Sep 1, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן