מנתונים שפורסמו באתר ResearchSquare וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 לאחר ניתוח בריאטרי, רמות גבוהות יותר של מגנזיום בדם בהתחלה ושנה לאחר הניתוח הבריאטרי לוו באיזון גליקמי טוב יותר וסיכוי גבוה יותר לנסיגה של סוכרת במהלך השנה הראשונה לאחר ניתוח בריאטרי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחר ניתוח בריאטרי קיימת שכיחות גבוהה של חסרים תזונתיים ונדרש מתן תוספים. רמות נמוכות של מגנזיום מופיעות בשכיחות די גבוהה בקרב חולי סוכרת, בפרט באלו שאינם מאוזנים היטב.

בהעדר מחקרים קודמים להערכת הקשר בין תוספי מגנזיום, רמות מגנזיום בדם ואיזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 2 לפני ואחרי ניתוח בריאטרי, החוקרים השלימו מחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שכלל 403 משתתפים (79% נשים) עם השמנה וסוכרת מסוג 2, אשר עברו ניתוח בריאטרי (69% עברו מעקף קיבה, 31% עברו ניתוח שרוול) ולאחר מכן היו במעקב בין ינואר 2010 ועד יוני 2017.

החוקרים מדווחים כי רק 4% מהחולים נטלו תוספי מגנזיום בתחילת הדרך, ב-43% תועד חסר מגנזיום (ריכוז מגנזיום נמוך מ-1.52 מא”ק/ליטר) וריכוז מגנזיום ממוצע בדם עמד על 1.53 מא”ק/ליטר.

בהשוואה לאלו עם רמות מגנזיום של 1.52 מא”ק/ליטר ומעלה, באלו עם חסר מגנזיום תועד ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה יותר (7.2% לעומת 6.4%, p<0.001), ריכוז גבוה יותר של סוכר בדם בצום (146.2 לעומת 117.5 מ”ג/ד”ל, p<0.001) ובממוצע נטלו יותר תרופות להפחתת רמות סוכר בדם (1.20 לעומת 0.82, p=0.001).

שנה אחת לאחר הניתוח, בקרב 392 משתתפים זמינים להערכה, 78% נטלו תוספי מגנזיום (100-450 מ”ג/יום), שכיחות חסר מגנזיום ירדה ל-19% וריכוז מגנזיום בדם עלה ל-1.62 מא”ק/ליטר, בממוצע.

בדומה לתחילת המחקר, באלו עם חסר מגנזיום תועד ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה יותר (5.8% לעומת 5.5%, p<0.001) וריכוז גבוה יותר של סוכר בצום (96.8 לעומת 89.8 מ”ג/ד”ל, p=0.003) ונטלו מספר גבוה יותר של תרופות להפחתת רמות סוכר בדם (1.17 לעומת 0.82, p=0.015).

שנה אחת לאחר ניתוח בריאטרי, בקרב אלו שנטלו תוספי מגנזיום לעומת אלו שלא נטלו את התוספים תועד ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך יותר (5.5% לעומת 5.7%, p=0.007) וריכוז סוכר בדם בצום נמוך יותר (89.5 לעומת 93.3 מ”ג/ד”ל, p=0.06), ללא הבדל ברגישות לאינסולין.

לאחר הניתוח הבריאטרי, ב-229 חולים (58%) תועדה נסיגה מלאה של סוכרת מסוג 2. רמות מגנזיום היו גבוהות יותר בקרב חולים עם הפוגה מלאה, לעומת אלו ללא הפוגה (1.65 לעומת 1.58 מא”ק/ליטר, p<0.001).

שיעורי נסיגת סוכרת מסוג 2 לאחר שנה אחת עמדו על 62% בקרב אלו שנטלו תוספי מגנזיום, בהשוואה ל-48% באלו שלא נטלו מגנזיום (p=0.06).

מניתוח רב-משתני עלה כי רמות מגנזיום בדם בתחילת הדרך ניבאו הפוגה מלאה של סוכרת מסוג 2 (יחס סיכויים של 1.37, P<0.001). לסוג הניתוח הבריאטרי לא הייתה השפעה על הסיכוי להפוגה, אך הן גיל צעיר יותר והן מדד מסת גוף נמוך יותר בתחילת הדרך נקשרו באופן מובהק סטטיסטית עם סיכוי גבוה יותר להפוגה לאחר ניתוח.

ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שעברו ניתוח בריאטרי, רמות מגנזיום גבוהות יותר בדם לפני ואחרי ניתוח בריאטרי מלווים באיזון גליקמי טוב יותר וסיכוי גבוה יותר לנסיגת סוכרת לאחר ניתוח בריאטרי.

מתוך אתר ResearchSquare

לידיעה במדסקייפ