ערכי המוגלובין מסוכרר בטווח התקין מלווים בסיכון מוגבר לטרשת עורקים תת-קלינית (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

ערכי המוגלובין מסוכרר (HbA1c) מעל 5% אך מתחת לטווח המשמש להגדרת טרום-סוכרת מהווים סמן אפשרי לטרשת עורקים תת-קלינית בנבדקים בסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין היקף טרשת עורקים תת-קלינית ולזהות טוב יותר מטופלים בסיכון מוגבר לטרשת עורקים נרחבת על-סמך רמות המוגלובין מסוכרר ומעבר לגורמי סיכון ידועים למחלות לב וכלי דם.

מדגם המחקר כלל 3,973 משתתפים בגיל העמידה ממחקר Progression of Early Subclinical Atherosclerosis, כולם ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם ועם ערכי המוגלובין מסוכרר מתחת לטווח הסוכרת. החוקרים העריכו את נוכחות והיקף טרשת עורקים תת-קלינית באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד דו-ממדי של כלי דם ובדיקת CT של הלב.

בקרב נבדקים עם המוגלובין מסוכרר של מעל 6.1% (133 משתתפים) שיעורי טרשת עורקים תת-קלינית נרחבת עמדו על 33.1%, זאת בהשוואה ל-4.9% מהחולים עם ערכי המוגלובין מסוכרר מתחת ל-4.8% (243 משתתפים).

לאחר תקנון לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, החוקרים זיהו קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין היקף טרשת עורקים תת-קלינית. בקרב חולים עם ערכי המוגלובין מסוכרר מתחת לטווח טרום-סוכרת, עם ערכים בין 5.0% ל-5.5%, תועדו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של טרשת עורקים תת-קלינית נרחבת, בהשוואה לאלו עם ערכי המוגלובין מסוכרר הנמוכים ביותר: 8% באלו עם ערכים בטווח 4.9-5.0% (375 משתתפים); 9.9% באלו עם ערכים בטווח 5.1-5.2% (687 חולים); 10.3% באלו עם ערכים בטווח 5.3-5.4% (928 משתתפים); ו-11.5% באלו עם ערכים בטווח 5.5-5.6% (842 משתתפים).

באלו עם ערכים בטווח 5.1-5.2% ואלו עם ערכים בטווח 5.3-5.4% תועדה עליה של 27% בסיכוי לטרשת עורקים תת-קלינית, בעוד שבאלו עם ערכי המוגלובין מסוכרר בטווח 5.5-5.6% תועדה עליה של 36% בסיכון לטרשת עורקים תת-קלינית, לאחר תקנון לגורמי סיכון מוכרים למחלות לב וכלי דם. הסיכונים היו אף גבוהים יותר בקרב אלו עם טרום-סוכרת.

החוקרים כותבים כי היארעות טרשת עורקים תת-קלינית נרחבת אינה נמוכה וכי ניתן למצוא סימנים לטרשת עורקים תת-קלינית נרחבת ב-5-30% מהמבוגרים בגיל העמידה.

Journal of the American College of Cardiology 2021.

לידיעה במדסקייפ

ד”ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית חולים בלינסון. ליצירת קשר ומידע נוסף: www.amitakirov.com

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן