במאמר שפורסם בכתב העת Cell מדווחים חוקרים כי Osteocalcin, חלבון ספציפי לעצם, עשוי להשפיע על התפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי, ממצא העשוי להוביל לגישות חדשות למניעה וטיפול בירידה קוגניטיבית תלוית-גיל, כולל מחלת אלצהיימר.
החוקרים מסבירים כי עם הגיל חלה ירידה במסת העצם וככל הנראה גם בייצור Osteocalcin. ייתכן כי טיפולים המביאים לעליה ברמות Osteocalcin או גירוי קולטנים ל-Osteocalcin עשוי לסייע במניעת ההשפעות של הזקנה על התפקוד הקוגניטיבי ומחלות תלויות-גיל, דוגמת מחלת אלצהיימר.
במסגרת המחקר נערכה סדרת ניסויים בעכברים להבנת Osteocalcin במוח. החוקרים מצאו כי Osteocalcin חוצה את מחסום דם-מוח, נקשר לתאי עצב בגזע המוח והיפוקמפוס, האחראיים לזיכרון ולמידה, מעודד התפתחות תאי עצב ומעלה את היצירה של מספר נוירוטרנסמיטורים, כולל סרטונין, דופמין וקטכולאמינים.
הם מצאו כי בעכברים שהונדסו גנטית לחסר Osteocalcin ההיפוקמפוס קטן באופן חריג, עם התנהגות חרדתית ודיכאונית, כמו גם הפרעה בלמידה וזיכרון, בהשוואה לעכברים ללא השינוי הגנטי.
כאשר ניתן Osteocalcin לעכברים ללא Osteocalcin חלה ירידה במדדי חרדה ודיכאון, אך לא תועדה השפעה על הזיכרון והלמידה או גודל ההיפוקמפוס.
החוקרים מצאו עוד עדויות כי ל-Osteocalcin תפקיד בזמן ההתפתחות. החלבון חוצה את השליה מהאם לעובר ומאגר אימהי זה של Osteocalcin נדרש ליצירת היפוקמפוס וזיכרון. הזרקת Osteocalcin לאימהות ללא המולקולה במהלך ההיריון מנעה התפתחות הפרעות התנהגות בצאצא.
הפוטנציאל התרפויטי הוא כפול ניתן לשער כי Osteocalcin עשוי למנוע את הירידה בתפקוד הקוגניטיבי עם הגיל; עוד ייתכן כי במדינות בהן הנשים סובלות מהפרעת תזונה (שליש מהנשים בעולם), זריקות Osteocalcin מונעות הופעת הפרעות מטבוליות ופסיכיאטריות בצאצא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!