ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי ה-26 של European Association of Urology עולה כי בדיקת סקר לסרטן ערמונית על-בסיס רמות PSA (Prostate Specific Antigen) מפחיתות את הסיכון להתפתחות סרטן ערמונית גרורתי בשיעור של 31%, בהשוואה למטופלים בהם לא מבוצעות בדיקות סקר, לאחר מעקב ממוצע בן 12 שנים.

גילאי המשתתפים בתחילת המחקר נעו בין 55 ל-69 שנים, והמרווחים בין בדיקות הסקר היו שנתיים וארבע שנים, בתלות במרכז הרפואי. בכל המרכזים הרפואיים שלקח חלק במחקר, שיעור הממאירויות הגרורתיות של הערמונית היה דומה הן בעת האבחנה והן במהלך המעקב בקבוצת הנבדקים בהם נערכו בדיקות סקר, למרות הבדלים בין מרכזים במרווחי הזמן בין הבדיקות ובפרוצדורות.

לאחר 12 שנים, השיעור המצטבר של מחלה גרורתית בקבוצת ההתערבות היה 0.71% , בעוד שבקבוצת הביקורת השיעור עמד על 1.03%. מדובר בירידה של 31.2% בסיכון היחסי (p<0.001).

בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת בדיקות הסקר חלה ירידה גדולה מאוד של 52.5% בסיכון לאבחנת מחלה גרורתית בעת האבחנה של סרטן ערמונית, או בתוך שלושה חודשים מהאבחנה הראשונית.

חלק גדול מהמקרים הגרורתיים בעת האבחנה זוהו במהלך השנה הראשונה. לאחר מכן המספר ירד עד לאחר השנה השביעית, אז החל גל נוסף של מקרים גרורתיים. החוקרים סבורים כי מסיבה כלשהי, מקרי סרטן עם גרורות שאובחנו זמן קצר מאוד לאחר האבחנה של ממאירות, בכל שלב במהלך המחקר, מטופלים ככל הנראה מהר יותר ובאופן יעיל יותר, מאלו שהתפתחו במהלך המעקב.

החוקרים בחנו את ההשפעה של בדיקות סקר על היארעות סרטן ערמונית גרורתי שאובחן במהלך תקופת המעקב. מהממצאים עולה כי אין הבדל בהתקדמות למחלה גרורתית בין שתי הקבוצות במהלך תקופת המעקב. הם מסבירים כי בשתי קבוצות המחקר מספר המקרים של מחלה מתקדמת יחסית בעת ההקצאה האקראית היה דומה, וכי מקרים אלו נטו להתקדם מהר יותר למחלה גרורתית, עובדה שעשויה להסביר את השיעורים הדומים של גרורות שאובחנו במהלך חמש השנים הראשונות.

פיזור הגילאים עבור התקדמות מחלה גרורתית במהלך המעקב לא הצביע על הבדל משמעותי בירידה בסיכון היחסי. באשר לירידה בסיכון הכולל למחלה גרורתית, נראה כי התועלת הרבה ביותר הינה בקבוצת הגיל 65-69 מהנתונים מהולנד, אך זאת בניגוד למחקר משבדיה, שם ההבדל הגדול ביותר תועד בקבוצות הגיל הצעירות יותר.

לסיכום, החוקרים קובעים כי בדיקות סקר מפחיתות את הסיכון להתפתחות מחלה גרורתית בשיעור של כ-31% במהלך מעקב ממוצע של 12 שנים. גורמים נוספים דוגמת פספוס אבחנת סרטן הערמונית בעת הסקירה, התקדמות מהירה ואי-הגעה לביקורת זוהו כגורמים מנבאים אפשריים לתוצאות פחות טובות במהלך תקופת המעקב, אך דרושים נתונים נוספים בנושא.

מתוך הכנס השנתי ה-26 של European Association of Urology

לידיעה במדסקייפ