עליה באנזימי שריר הלב, דוגמת CK-MB (Creatine Kinase) ו-Troponin I, במהלך 24 השעות הראשונות לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG, Coronary Artery Bypass Graft) מלווה בעליה מובהקת סטטיסטית בסיכון לתמותה בטוח הזמן הבינוני והארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.

לדברי החוקרים, העלייה באנזימי שריר הלב לאחר ניתוח משקפת נזק ללב במהלך ניתוח מעקפים. השאלה היא מהי המשמעות של עליה זו באנזימי הלב. מהמאמר הנוכחי עולה כי התשובה כי שמדובר בממצא חשוב ומשמעותי מבחינת ניבוי סיכון מוגבר לתמותה.

הסקירה כללה שבעה מחקרים עם 18,908 חולים. החוקרים סבורים כי הממצאים עשויים לסייע בתכנון מחקרים קליניים עתידיים מאחר שנראה כי דליפה של אנזימים אלו משריר הלב הינה יעד קליני חשוב עם השפעה חשובה לפרוגנוזה של החולים.

במאמרם החוקרים מציינים מספר מחקרים קטנים לפיהם ייתכן קשר בין עליה באנזימי שריר הלב ובין פרוגנוזה גרועה, בהשוואה לחולים בהן לא חלה עליה באנזימי הלב. עם זאת, הנתונים בנושא מוגבלים. ייתכנו סיבות רבות לעליה באנזימי הלב, כולל הגנה לא-מספקת במהלך מעקף לב-ריאה או עם ניתוח ללא-משאבה, תסחיף אוויר, איסכמיה במהלך הפרוצדורה. כיום, עם זאת, רופאים אינם בטוחים מהו המנגנון המדויק האחראי לעליה באנזימי הלב.

מהמחקרים שנכללו בסקירה עולה כי שיעורי התמותה היו גבוהים יותר עם עליה ברמות CK-MB, כאשר החוקרים מדווחים כי נרשמה עליה בשיעורי התמותה כפונקציה של יחס CK-MB, עם הסיכון הגבוה ביותר בנוכחות הערכים הגבוהים ביותר.

מניתוח סטטיסטי עולה כי יחס CK-MB הנע בין 4-5 לווה בסיכון כפול לתמותה לאחר 30 ימים, בהשוואה לסיכון לתמותה בחולים עם יחס CK-MB של 1. הקשר בין יחס CK-MB והתמותה נותר במהלך תקופת המעקב, כאשר בחולים ששרדו לאחר 30 ימים נותר סיכון מוגבר לתמותה לאחר שנה אחת (HR=1.17 עבור כל עליה של חמש נקודות מעל הגבול העליון של הנורמה). ממצאים דומים זוהו עבור רמות Troponin I, אך רמתו הייתה זמינה רק בחולים שלקחו חלק במחקרי PRIMO.

הנתונים מסייעים בתכנון מחקרים קליניים נוספים עם השפעה משמעותית על ההישרדות. בנוסף, החוקרים מעלים את האפשרות כי עליה באנזימי לב לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים עשויה לשמש כסמן לאיכות, למרות שדרושים מחקרים נוספים בנושא במטרה להבין טוב יותר את הגורמים לעליה זו.

JAMA 2011; 305: 585-591

לידיעה במדסקייפ