ממחקר מבוסס-קהילה בחולים עם דום נשימה בשינה ובני משפחתם עולה קשר ליניארי בין חומרת אפניאה או היפופניאה ורמות שני סמני קרישיות-יתר, פיברינוגן ו-PAI-1 (Plasminogen-Activator Inhibitor-1).
לדברי החוקרים, הקשרים הללו נותרו גם לאחר התייחסות נרחבת לערפלנים שונים, כולל BMI, מחלה קרדיווסקולארית, תרופות העשויות להשפיע על תהליך הקרישה ועישון.
הקשר בין הפרעות נשימה בשינה ובין שני הסמנים זוהה גם בחומרה קלה-עד-בינונית, ותומך במחקרים אחרים שקשרו בין דום נשימה בשינה ובין הפרעות דומות בסמני תרומבוזיס ואירועים קרדיווסקולאריים על-רקע קרישי דם, דוגמת אוטם לבבי ושבץ.
בבדיקות שינה שנערכו במשך הלילה, בחנו החוקרים את רמות פיברינוגן, PAI-1 ו-D-Dimer ב-537 משתתפים במחקר Cleveland Family Study, שכלל מבוגרים שאובחנו עם דום נשימה בשינה ואת בני משפחתם, וכן שכנים של חולים אלו, ששימשו כביקורות. המחקר נערך בין 2001 ו-2006, ולא נכללו חולים עם מחלות כרוניות חמורות, חולים שטופלו בסטרואידים או נוגדי-קרישה, או חולים שטופלו ב-CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) עקב דום נשימה בשינה.
בניתוח המתוקנן של הממצאים, לא זוהה קשר בין מדד AHI (Apnea-Hypopnea Index) ובין רמות D-Dimer, או בין חומרת היפוקסיה ובין אחד משלושת הסמנים לקרישיות-יתר. לא זוהה קשר בין מדדי AHI של מעל 15 ובין אחד הסמנים הללו.
אולם עבור כל עליה של 5 נקודות במדד AHI, עד מדד של 15, רמות PAI-1 עלו ב-10% (p<0.01) ורמות פיברינוגן בבוקר עלו בממוצע 8.4 מ”ג לד”ל (p=0.002).
הממצא המעניין ביותר היה עדות להשפעת פלאטו בנוכחות מדד AHI של 15, המשמש כסף מקובל להבחנה בין הפרעות נשימה בשינה בחומרה בינונית וחמורה.
American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!