חוקרים מיפן מדווחים במהדורת ינואר של American Heart Journal כי רמות גבוהות בדם של טרופונין I, כפי שזוהה בבדיקות מסחריות בעלות רגישות-גבוהה, מהוות גורם מנבא בלתי תלוי לתמותה של חולים עם אי-ספיקת לב כרונית.
מדגם המחקר כלל 258 חולים, כאשר באף אחד מהם מקטע הפליטה של חדר שמאל לא עלה על 45%. בכל חולה, החוקרים מדדו את רמות טרופונין I ו-T, וכן את רמות NT-proBNP. רמת טרופונין של 0.03 ננוגרם למ”ל ומעלה הוגדרה כרמת טרופונין מוגברת.
להערכת טרופונין I, החוקרים התבססו על בדיקה בעלת רגישות-גבוהה, Centaur TnI-Ultra (Siemens Medical Solution Diagnostics). עם בדיקה זו, הגבול התחתון לזיהוי הוא 0.006 ננוגרם למ”ל.
במהלך חציון מעקב של 2.6 שנים, תועדו 20 מקרי תמותה לבבית. ב-32 חולים (12%) תועדו רמות טרופונין מוגברות וב-112 חולים (43%) תועדו רמות גבוהות של טרופונין I.
מניתוח רב-משתנים עולה כי רמות NT-proBNP של 627 פיקוגרם למ”ל ומעלה, ועליה בריכוזי טרופונין I, הינם גורמים מנבאים משמעותיים ובלתי-תלויים לתמותה.
בחולים עם שילוב של רמה גבוהה של NT-proBNP ועליה בריכוז טרופונין I, יחס הסיכויים לתמותה עמד על 5.74 , בהשוואה לחולים עם רמות נמוכות של שני הסמנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי השילוב של שני הסמנים, כאשר הערכת רמת טרופונין I נעשית באמצעות בדיקות בעלות רגישות-גבוהה, מסייע בניבוי התמותה בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!