מאקרוסומיה עוברית (משקל לידה גבוה מ־4000 גרם) מעלה את הסיכון ללידה מכשירנית, פרע כתפיים, דימום לאחר לידה וניתוח קיסרי. במקרים שבהם נדרש לזרז לידה, ניתן להשתמש בשיטות תרופתיות כמו פרוסטגלנדין E2 או בשיטות מכניות כגון בלון כפול, אך עד היום לא הוגדרה השיטה המועדפת כאשר מדובר בעוברים מאקרוסומיים.

מטרת המחקר הייתה להשוות בין שתי הגישות ולבחון אם אחת מהן בטוחה או יעילה יותר.

במחקר שפורסם בכתב העת IMAJ הישראלי בנובמבר 2025, נערך מחקר רטרוספקטיבי שכלל 247 נשים שילדו תינוקות מאקרוסומיים לאחר השראת לידה בין השנים 2010 – 2020.

מתוך הנשים, 188 עברו השראת לידה תרופתית עם PGE2 ו־59 עברו השראת לידה מכנית באמצעות בלון כפול. החוקרים בדקו את אופן הלידה (לידה וגינלית לעומת ניתוח קיסרי) וכן סיבוכים אימהיים ועובריים.

הממצאים הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור הלידות הווגינליות בין שתי הקבוצות (כ־69% בקבוצת PGE2 לעומת כ־78% בקבוצת הבלון), וגם שיעור הניתוחים הקיסריים היה דומה (כ־25% לעומת כ־15% בהתאמה, ללא מובהקות סטטיסטית). לא נמצאו הבדלים בסיבת הניתוח הקיסרי, במשך הזמן מההשראה ללידה או בשיעורי סיבוכים כמו פרע כתפיים, דימום לאחר לידה, קרעים דרגה 3 – 4, זיהומים או צורך בפעולות חוזרות ברחם. גם תוצאות היילוד, כולל ניקוד אפגר והעברה ל־NICU היו דומות.

בנוסף, תת־אנליזה של הריונות שבהם הייתה הערכת משקל עוברית מאקרוסומית עוד לפני הלידה הראה דפוס זהה – ללא הבדל בין השיטות הן בשיעור הלידות הווגינליות והן בשיעור הניתוחים הקיסריים. מודלים סטטיסטיים שהתאימו לגורמים כמו גיל, BMI, מספר לידות וסוכרת אישרו שלא הייתה השפעה לשיטת ההשראה על תוצאת הלידה.

החוקרים מסכמים כי שתי השיטות – השראה תרופתית ב־PGE2  והשראה מכנית בבלון כפול – בטוחות ויעילות למקרים של לידה עם עובר מאקרוסומי במועד, ואינן משפיעות על שיעור הניתוחים הקיסריים או על הסיבוכים האימהיים והעובריים. משמעות הדבר היא שניתן לבחור את שיטת ההשראה על פי העדפת המטופלת, ניסיון הצוות ושיקולים קליניים נוספים.

למאמר

ד”ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית