Interv. Radiology

האם בדיקות דימות לסידן בעורקים הכליליים מביאות לשיפור בגורמי הסיכון למחלת לב כלילית? (מתוך JACC)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממאמר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון Journal of the American College of Cardiology עולה כי דימות בלתי-פולשני עשוי להוביל לשיפור משמעותי קלינית בגורמי הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית (Coronary artery disease, CAD) בנבדקים בריאים. החוקרים מצאו כי בהשוואה לאלו שלא עברו דימות Coronary-artery calcium (CAC), ביצוע הבדיקה כסקר לטרשת עורקים תת-קלינית הוביל לשיפור בערכי לחץ הדם הסיסטולי ורמות ה-LDL וכן לירידה בהיקף המותניים ולנטייה לירידה משמעותית יותר במשקל בקרב נבדקים המצויים בעודף משקל.

החוקרים, אשר מציגים תוצאות חדשות ממחקר ה-Early Identification of Subclinical Atherosclerosis by Noninvasive Imaging Reseach (EISNER) מציינים כי השיפור שנצפה אירע ללא עלייה משמעותית בהוצאות הכלכליות הרפואיות בהמשך, דבר המצביע לטענתם על כך שבדיקות סקר של CAC עשויות לסייע בקבלת ההחלטה בדבר הצורך בביצוע בדיקות בלתי-פולשניות נוספות.

החוקרים מסבירים כי ביקשו לבחון מהי השפעת בדיקת הדימות על האופן בו שומרים הנבדקים על מצבם הבריאותי, וכן על האופן בו תופשים את האפשרות לערוך שינויים באורח חייהם ולמנוע התפתחות מחלת לב. הם מזכירים כי מחקרים קודמים בתחום הציעו כי לאחר שהנבדקים רואים את תוצאות הבדיקה ישנה לכך השפעה על אופן התנהגותם והרגליהם הבריאותיים, כך שככל שרמות הסידן בסריקה היו גבוהות יותר, כך גברה מידת השינויים שערכו הנבדקים באורח חייהם.

לדברי החוקרים, אותו הדבר נצפה בעבודתם הנוכחית- חולים אשר הראו רמות גבוהות של סידן היו בעלי סיכוי גבוה יותר לערוך שינויים בכל הקשור לגורמי הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית. בנוסף, קבוצת הנבדקים שבדיקתם הראתה מידה רבה של סידן בעורקים הכליליים ערכו שינויים רבים יותר באורח החיים בהשוואה לאלו שלא עברו את הבדיקה כלל.

במחקר נכללו 2,137 מתנדבים בריאים אשר הוקצו אקראית לעבור בדיקת דימות CAC או לחילופין שלא לעבור בדיקה כזו. הנבדקים היו בסביבות גיל העמידה ובעלי גורמי סיכון להתפתחות מחלת לב כלילית, אולם ללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית ידועה.

מבין שבעה גורמי סיכון שנבדקו, נצפה לדברי החוקרים שיפור בערכי לחץ הדם הסיסטולי, רמות הכולסטרול מסוג LDL וכן נצפתה ירידה בהיקף המותניים בקרב אלו שעברו בדיקת CAC. לא נצפה הבדל ביחס לרמות הגלוקוז בדם, מידת הפעילות הגופנית או הרגלי העישון בין שתי הקבוצות בתום ארבע שנות מעקב. הם מוסיפים כי הסיכון להתפתחות CAD, כפי שהוערך באמצעות ה-Framingham Risk Score (FRS), עלה בקרב הנבדקים שלא עברו בדיקת CAC אולם נותר יציב בקרב אלו שעברו את בדיקת הסקר.

החוקרים מוסיפים כי ההוצאות הכלכליות הרפואיות לא נבדלו משמעותית בין הקבוצות, כאשר עלויותיהן של תרופות ופעולות רפואיות הגיעו לסך ממוצע של $3649 בקרב אלו שלא עברו את הבדיקה ו-$4063 בקרב אלו שעברו בדיקת CAC. לעומת זאת, סך ההוצאות כן נבדל בצורה מובהקת על פי מידת הסידן בעורקים הכליליים ע”פ בדיקת ה-CAC, כאשר נבדקים עם ציון CAC של 400 ומעלה הגיעו להוצאות גבוהות יותר עבור תרופות ופעולות רפואיות בהשוואה לאלו עם רמות סידן נמוכות יותר.

לטענת החוקרים, בסך הכל העלויות הרפואיות במורד הדרך היו דומות בין הנבדקים שעברו את הבדיקה ובין אלו שלא עברו אותה. הם מציינים כי כאשר נבחנו נבדקים ללא סידן בעורקים הכליליים כלל, ההוצאות הרפואיות בהמשך היו נמוכות, בעוד שבאלו עם רמות גבוהות של סידן היה סיכון גבוה יותר להזדקק לבדיקות רפואיות נוספות.

החוקרים מוסיפים כי לא נצפה הבדל משמעותי במספר הפעולות הרפואיות שבוצעו בקרב נבדקים שעברו בדיקת CAC. נצפתה לדבריהם מגמה של צריכת תרופות רבות יותר להורדת השומנים בדם בקרב אלו שהוקצו אקראית לעבור בדיקת CAC וכן נצפה הבדל מובהק במספר התרופות החדשות שנרשמו להם להורדת לחץ הדם.

כאשר ביקשו החוקרים להשוות בין מתנדבים בהם לא נצפתה הסתיידות מדידה בסריקת ה-CAC ובין אלו שלא עברו את הבדיקה כלל, נמצא כי אלו עם ציון CAC של אפס היו בעלי סיכון נמוך משמעותית להזדקק לבדיקות רפואיות נוספות בתום ארבע שנות המעקב, וכן סיכון נמוך יותר לעבור צנתור כלילי ורה-וסקולאריזציה כלילית. בנוסף, הראו הנבדקים עם ציוני CAC נמוכים הוצאות רפואיות נמוכות משמעותית ($2623 באלו עם ציון CAC של אפס לעומת $3649 בקרב אלו שלא עברו את הבדיקה; p<0.001).

ראוי להזכיר כי תוצאות המחקר עומדות בסתירה לאלו של מטה-אנליזה אשר פורסמה החודש בירחון Archives of Internal Medicine, ובה העריכו החוקרים שבעה מחקרים רלוונטיים בתחום. במטה-האנליזה לא נצפו הבדלים משמעותיים ביחס לשימוש בתרופות, פעילות גופנית, טיפולים תזונתיים, גמילה מעישון או צורך בצנתור כלילי אבחנתי או רה-ווסקולאריזציה כלילית, על פי תוצאות בדיקת אולטראסאונד של עורקי התרדמה, סריקות CAC או שיטות אחרות של דימות בלתי-פולשני.

החוקרים טוענים כי תוצאות מחקר ה-EISNER תומכות בהמלצת ה-American College of Cardiology Foundation (ACCF)/American Heart Association (AHA) בדרגה IIa ביחס לשימוש בסריקת CT להערכת רמות הסידן בעורקים הכליליים. על פי המלצות ה-ACCF/AHA, השימוש בבדיקת CAC הינו סביר לצורך הערכת הסיכון הקרדיווסקולארי בקרב מבוגרים אסימפטומטיים המצויים בסיכון בינוני (10-20% סיכון לעשר שנים).

Journal of the American College of Cardiology 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה