חולי דיאליזה רבים העוברים צנתור כלילי מקבלים טיפול אנטיתרומבוטי בניגוד להתוויות ומצויים בסיכון מוגבר לדימום (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש שפורסם בגיליון דצמבר של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי אחד מכל חמישה חולי דיאליזה אשר עברו צנתור כלילי בשנים האחרונות קיבל טיפול תרופתי אנטיתרומבוטי בניגוד להתוויות, ולפיכך מצוי היה בסיכון מוגבר לדימום במהלך האשפוז.

החוקרים עשו שימוש במאגר נתונים אמריקאי, ומצאו כי בהשוואה לחולי דיאליזה אשר קיבלו תכשירים אנטיתרומבוטיים חלופיים, אלו אשר קיבלו תרופות המצויות בהתווית נגד בקרב חולים העוברים דיאליזה או כאלו עם אזהרה לגבי השימוש בהן באוכלוסיה זו, היו מצויים בסיכון מוגבר למות בבית החולים. החוקרים מציינים כי התכשירים שנבדקו היו Eptifibatide (אינטרגרילין, בהתווית נגד בחולי דיאליזה) ו-Enoxaparin (קלקסאן, שקיימת אזהרה לגבי השימוש בו בחולים אלו).

לדברי החוקרים, אלפי חולי דיאליזה נחשפים ככל הנראה לסיכון מיותר, וזאת על פי רוב משום שרופאיהם אינם מודעים לכך שחלק מתרופותיהם הקבועות מצויות בהתווית נגד בקרב חולים אלו. סיבה נוספת לכך, הם מוסיפים, הינה כי תהליכים שנועדו לפשט ולשפר את קבלת הטיפול הרפואי בבתי חולים אינם מקפידים על הניואנסים הדרושים לשם השגת הטיפול המיטבי בתת-קבוצות אלו של חולים.

היות וחולי דיאליזה מהווים רק כ-2% מכלל החולים העוברים צנתור כלילי, מסבירים החוקרים, הרי שישנו תמיד מחסור במידע ממחקרים קליניים, שכן חולים אלו נפסלים מהיכללות בהם ומאחר ולא נערכים די מחקרים בקרבם הקובעים אם יש להשתמש בתרופה זו או אחרת. כך למשל, פרוטוקולי טיפול קבועים מראש, בהם נעשה לעיתים שימוש בידי הצוות הרפואי בבתי חולים, עשויים לכלול רשימת תרופות ובה תכשירים המתאימים למרבית החולים אולם מצויים בהתווית נגד בקבוצות חולים מסוימות.

החוקרים מציינים כי בחנו במחקרם זה את התרופות Eptifibatide ו-Enoxaparin באופן ספציפי מכיוון ששתיהן מתפנות בצורה בלעדית על ידי הכליות, וכתוצאה מכך תופעות לוואי הכרוכות בהן עלולות להופיע בצורה ניכרת יותר בקרב חולי דיאליזה. ואכן, על פי הנחיות ה-FDA האמריקאי, שתי התרופות כוללות אזהרה כנגד השימוש בהן בחולים אלו.

עם זאת, מחקרים בודדים בלבד תיעדו תופעות לוואי הכרוכות בתכשירים אלו, וזאת מאחר וחולי דיאליזה בדרך כלל נפסלים מהיכללות במחקרים קליניים בהקצאה אקראית, ומספרים נמוכים של חולים אשר כן נכללים בהם מקשים על בדיקתם בצורה ספציפית. לפיכך, ביקשו החוקרים במחקרם זה לסקור נתונים אודות 22,778 חולי דיאליזה שעברו צנתור כלילי באחד מבין 829 מרכזים רפואיים בארצות הברית ואשר נכללים במאגר ה-National Cardiovascular Data Registry (NCDR) בין השנים 2004-2008.

החוקרים מצאו כי 22.3% מחולי הדיאליזה קיבלו תכשיר אנטיתרומבוטי בניגוד להתוויות: מבין אלו, 64.1% טופלו ב-Eptifibatide, 46.7% טופלו ב-Enoxaparin, ו-10.9% טופלו בשניהם גם יחד. הם מדגישים כי קיימים תכשירים חלופיים לתרופות אלו אשר מצויים בשימוש נרחב: כך למשל, Unfractionated Heparin וכן מעכב ה-GP IIb/IIIa, Abciximab, מפונים שניהם שלא דרך הכליות. אפשרות נוספת לדברי החוקרים הינה Bivalirudin (אנגיומקס), אשר על אף שמתפנה דרך הכליות, הוראות השימוש בתרופה מכילות נתונים אודות תיקון המינון בחולי דיאליזה באופן פרטני. החוקרים טוענים כי מאחר וקיימות חלופות תרופתיות, אין לעשות שימוש ב-Enoxaparin או ב-Eptifibatide בחולי דיאליזה.

בנוסף, החוקרים ביקשו להשוות חולים אשר טופלו באחד מהתכשירים המצויים בהתווית נגד או בשניהם, לעומת חולים אשר טופלו בתכשירים אחרים, ומצאו כי לאחר תקנון רב-משתני חולים אשר קיבלו את התכשירים ה’אסורים’ היו בעלי סיכון מוגבר לדימום במהלך האשפוז (ובעיקר דימום ממערכת העיכול) ולתמותה. הם מציינים כי הסיכון המוגבר לדימום באשפוז נותר משמעותי לאחר ניתוח סטטיסטי נוסף, אולם לא כך היה עבור הסיכון המוגבר לתמותה.

החוקרים מסכמים כי ממצאיהם אלו מאשרים את ההוראות לשימוש בתרופה מטעם ה-FDA. פעמים רבות קשה לאשר הנחיות אלו, לטענתם, מאחר ומדובר באירועים נדירים בקרב תת-קבוצות של חולים. הם מביעים תקווה כי מחקרם זה יוביל למאמצי חינוך של הרופאים הרלוונטיים אשר רושמים את התרופות האמורות בפרט, ולשיפור הטיפול הרפואי בכלל, לרבות תיקון פרוטוקולים תרופתיים קבועים מראש כך שיכללו התייחסות לתפקוד הכלייתי.

לבסוף, החוקרים מציינים כי קרדיולוגים התערבותיים עשויים לטפל מדי שנה רק בקומץ חולי דיאליזה, אולם טוענים כי הדבר עשוי להשתנות. לדבריהם, חולי דיאליזה מהווים אוכלוסיה הולכת וגדלה, וצפויה לעלות על שני מיליון חולים ברחבי העולם עד שנת 2010. 

JAMA 2009; 302:2458-2464

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן