טיפול במינונים גבוהים של סטטינים בחולי תסמונת כלילית חריפה שצונתרו מוריד את שיעור התחלואה והתמותה הקרדיווסקולארית (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש שפורסם בגיליון דצמבר של ירחון Journal of the American College of Cardiology עולה כי טיפול במינונים גבוהים של סטטינים בחולים עם תסמונת כלילית חריפה שעברו צנתור (PCI) מביא לשיעור נמוך משמעותית של אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה בהשוואה לכאלו המטופלים במינונים בינוניים בלבד של תכשירים אלו. בנוסף, עלה בידי החוקרים להראות כי הטיפול הביא גם לירידה בשיעור הרה-וסקולאריזציה (Target vessel revascularization, TVR), וזאת גם לאחר תקנון לרמות LDL ו-CRP. ממצא זה, הם טוענים, עשוי להעיד על כך שהירידה בסיכון מתווכת במידת מה באמצעות ההשפעות הפליאוטרופיות של מינון גבוה של Atorvastatin.

החוקרים מציגים את תוצאות מחקר ה-Pravastatin or Atorvastatin Evaluation and Infection Therapy (PROVE-IT), אשר מידע ראשוני ממנו הוצג בכנס ה-American College of Cardiology Scientific Sessions בשנת 2004, ולפיו הורדה אינטנסיבית של השומנים בדם באמצעות Atorvastatin במינון 80 מ”ג ליום הביאה לירידה בסיכון לתוצא המשולב של תמותה כוללת, אוטם לבבי, תעוקת חזה לא יציבה המצריכה אשפוז, רה-וסקולאריזציה ב-PCI או בניתוח מעקפים (CABG) ושבץ מוחי, וזאת לעומת Pravastatin במינון 40 מ”ג ליום, בקרב חולים שאושפזו לאחרונה עם תסמונת כלילית חריפה.

החוקרים מסבירים כי מטרת הניתוח העדכני של הנתונים הייתה לבסס את היתרונות היחסיים של טיפול אינטנסיבי (משמע במינונים גבוהים) בסטטינים לעומת מינונים בינוניים של תרופות אלו, ואת השפעתו על תוצאות קרדיווסקולאריות בחולי תסמונת כלילית חריפה אשר עברו רה-וסקולאריזציה באמצעות PCI.

מבין 4,162 החולים שנכללו בתחילה במחקר ה-PROVE-IT, מציינים החוקרים כי 2,868 עברו PCI בטרם הוחל הטיפול להורדת השומנים בדם. בעת ההקצאה האקראית, הרמות הבסיסיות של כולסטרול מסוג LDL בדמם היה 106 mg/dL בשתי קבוצות המחקר, אולם לאחר 30 ימים של טיפול ערך זה ירד ל-89 mg/dL בקרב אלו שטופלו ב-Pravastatin ול-56.5 mg/dL בקרב אלו שטופלו ב-Atrovastatin. באופן דומה, ירידות גדולות יורת נצפו בערכי ה-CRP בתום שלושים ימי טיפול באלו האחרונים.

החוקרים מוסיפים כי לאחר שנתיים של טיפול תרופתי בסטטינים, התוצא המשולב נרשם בקרב 21.5% מהחולים שטופלו ב-Atorvastatin וב-26.5% מאלו שטופלו ב-Pravastatin, הינו ירידה יחסית של 22% בסיכון. ירידות משמעותיות נצפו גם עבור מרכיבים פרטניים של התוצא המשולב, לרבות איסכמיה חוזרת, תעוקת חזה לא יציבה המצריכה אשפוז ורה-וסקולאריזציה.

זאת ועוד, החוקרים ביקשו להעריך גם את שיעור הצורך ברה-וסקולאריזציה של כלי מטרה (TVR) בקרב החולים שצונתרו וטופלו לאחר מכן במינונים גבוהים או בינוניים של סטטינים. הם מצאו כי טיפול במינונים גבוהים של התכשירים הביא לירידה משמעותית בהיארעות של TVR ו-Non-TVR, אולם לאחר תקנון לרמות ה-CRP ו-LDL בתום 30 ימי טיפול, נותרה ירידה זו מובהקת סטטיסטית רק עבור אלו שטופלו ב-Atorvastatin.

לטענת החוקרים, בעוד שהירידה שנצפתה ב-TVR עשויה להסביר במידת מה את ההבדל בתוצאות הקליניות של חולים אלו, יתכן וההשפעות הפליאוטרופיות של מינונים גבוהים של Atorvastatin הן שהיו הגורם ליתרון היחסי של טיפול זה. השפעות אלו, הם מבהירים, כוללות את צמצום התהליך הדלקתי, ייצוב הרובד הטרשתי ושיפור תפקוד האנדותל. לדבריהם, היקף ותזמון הירידות שנצפו בשיעורי האירועים הקרדיווסקולאריים במחקרים קליניים מסוימים עשויים שלא להיות מוסברים על ידי הורדת רמות ה-LDL בלבד.

J Am Coll Cardiol 2009;54:2290-2295

לידיעה ב-HeartWire

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן