Interv. Radiology

האם טיפול ב- PVI יעיל יותר מאבלציה של AV Node וקוצב ביונטריקולרי במונחים של התקדמות AF ?

ממחקר שבדק חולי אי ספיקת לב (PABA CHF) ושהוצג בפגישה השנתית של Heart Rhythm Society , עולה כי שימוש ב-PVI (pulmonary vein antrum isolation) כטיפול ב-AF (atrial fibrillation) סימפטומטי בחולי HF (heart failure) לא רק מוריד את העול של AF וסימפטומי HF אלא גם יכול לעצור או להפוך את ההתקדמות של חומרת AF.

מחקר זה היה הראשון להשוות ישירות בין PVI ובין AVNA (atrioventricular node ablation) ו-BVP (biventricular pacing) בחולי HF עם AF העמיד לטיפול תרופתי. התוצאות הראשוניות של המחקר הדגימו כי חולים, שטופלו ב-PVI עתידים יותר להיות חופשיים מ-AF לאחר חצי שנה בהשוואה לאלה, שטופלו ב- AVNA/BVP, והם יותר עתידים להשיג שיפור בפרמטרי תפקוד ה-HF, כולל EF (ejection fraction), ניקוד הליכה למשך 6 דקות וניקוד של איכות החיים.

אך יתרונות PVI לא נגמרים שם. התוצאות, שהוצגו בפגישה האחרונה מראים, שחולים, שטופלו ב-PVI צפויים לחוות שיפור בחומרת AF (לעיתים קרובות יש הפיכה מ-AF קבוע ל-AF התקפי), בעוד שחולים המטופלים ב- AVNA/BVP עתידים לחוות הרעה בחומרת ה-AF. לשליש מהחולים בקבוצת ה-PVI היה AF קבוע בנקודת ההתחלה, אך לאחר 6 חודשי טיפול המספר ירד ל-4%. בקבוצת ה- AVNA/BVP ל-28% היה AF קבוע בנקודת ההתחלה והמספר עלה ל-62% לאחר 6 חודשי טיפול.

הממצאים מדגימים, ש-AF ממשיך להתקדם, כשחולים מטופלים על ידי AVNA/BVP, אך AF יכול לעבור רגרסיה בטיפול ב-PVI. למרות ש-PABA CHF הוא קבוצת מחקר קטנה, התוצאות מציעות, שאם רופאים שוקלים טיפול פולשני בחולי AF עם HF והם שוקלים את הסיכונים והיתרונות של AVNA/BVP לעומת אבלציית AF, יש כעת מידע חדש, המציע שאבלציית AF צריך להיות הצעד הראשון בטיפול.

במחקר השתתפו 58 חולים, שטופלו בעזרת AVNA/BVP או בעזרת PVI. לכל החולים היה HF בדרגה 2/3 עם EF שווה או נמוך מ-40% בשלושת החודשים האחרונים, AF סימפטומטי העמיד לטיפול תרופתי אנטי אריתמי והם היו על משטר תרופתי אופטימלי. המאפיינים בנקודת ההתחלה היו זהים בשתי זרועות המחקר. הגיל הממוצע היה 59 ,90% היו גברים, לרובם הייתה מחלת עורקים קורונרים ו-EF ממוצע בנקודת ההתחלה היה נמוך מ-30%. ל-2/3 היה AF התקפי בנקודת ההתחלה עם משך ממוצע של AF של 4 שנים. המעקב נעשה לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים. המעקב כלל מבחן הליכה ל-6 דקות, שאלון לגבי איכות חיים, הולטר ל-48 שעות ובדיקת אקו.

פרוצדורת ה-PVI בוצעה תחת אקו תוך קרדיאלי או בעזרת הדרכה אנגיוגרפית. פרוצדורת PVI נוספת אושרה באם הייתה הישנות AF לאחר חודשיים. פרוצדורת AVNA/BVP נעשתה בעזרת קתטר AVNA ואחריו השתלת ICD (implantable cardioverter defibrillator) עם יכולות BVP דרך ליד בחדר שמאל.

התוצאות היו דרמטיות. ל-86% מהנבדקים בקבוצת PVI היה חופש מ-AF לאחר חצי שנה עם או ללא טיפול תרופתי בהשוואה ל-0% בקבוצת AVNA/BVP. חופש מ-AF ומטיפול תרופתי לאחר 6 חודשים היה 68% בקבוצת PVI לעומת 0% בקבוצת AVNA/BVP.

החוקרים גם ניתחו מידע בנוגע להתקדמות ורגרסייה של AF. בנקודת ההתחלה ל-65% מחולי PVI היה AF התקפי ול-35% היה AF קבוע. הדבר השתנה משמעותית כאשר לאחר טיפול ב-PVI 10% הוגדרו כ-AF התקפי, 4% הוגדרו כ-AF קבוע ו-86% כחופשיים מ-AF.

בקבוצת AVNA/BVP ל-72% היה AF התקפי ול-36% היה AF קבוע בנקודת ההתחלה. לאחר 6 חודשי טיפול, ל-38% היה AF התקפי ול-62% היה AF קבוע. אף אחד מהחולים בקבוצה זו לא היה חופשי מ-AF. אף אחד מהמשתנים בנקודת ההתחלה לא ניבא התקדמות של AF בקבוצת AVNA/BVP.

לא היו סיבוכים משמעותים באף אחת מקבוצות המחקר ולא היה הבדל בשיעורי הסיבוכים. בקבוצת PVI היו 3 מקרים של דימום מינורי, אפיזודה אחת של בצקת ריאות ו-2 חולים, שפיתחו סטנוזיס PV א-סימפטומטי קל.

הסיבוכים בקבוצת AVNA/BVP כללו 2 מקרי דימום מינורי, מקרה אחד של בעיה במיקום של הליד ומקרה אחד של קיצוב סרעפתי.

AF לעיתים קרובות ממשיך להתקדם כשחולים מטופלים ב- AVNA/BVP, אך הוא עשוי לעברו רגרסייה בטיפול ב-PVI. חולים בקבוצת PVI הצליחו להשיג 86% של חופשיות מ-AF ושיפור גדול יותר ב-EF. כמו כן, לא היו הבדלים בשיעורי הסיבוכים בין 2 הקבוצות.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה