הגברת צריכת המגנזיום מורידה את הסיכון לסינדרום מטבולי (Circulation)

ממחקר פרוספקטיבי חדש, שפורסם ב-Circulation עולה כי קיים קשר פרופורציונלי הפוך בין צריכת המגנזיום ובין הסיכון להתפתחות סינדרום מטבולי בצעירים.

מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר הפוך בין צריכת מגנזיום ובין הסיכון ליל”ד וסכרת מסוג 2, וכי צריכה מוגברת של מגנזיום עשוי להוריד את רמות הטריגליצרידים בדם, ולהעלות את רמות HDL. עם זאת, הקשר האורכי בין צריכת מגנזיום ובין שכיחות הסינדרום המטבולי, מעולם לא נבדקה. מרבית הידע הנוכחי באשר להשפעות מגנזיום על הסיכון למחלות קרדיווסקולריות או סכרת, נובע ממחקרים שכללו מבוגרים בגיל העמידה ומעלה, או חולי סכרת.

החוקרים בדקו את הקשר בין צריכת מגנזיום ובין שכיחות הסינדרום המטבולי ב-4637 אמריקאים, בגילאי 18-30, שלא אובחנו מעולם עם סינדרום מטבולי או סכרת. הקריטריונים לסינדרום מטבולי הם אלו שהוגדרו לפי National Cholesterol Education Program/Adult Treatment Panel III (NCEP ATP III). מראיינים הציגו שאלונים בנושא התזונה, בכדי להעריך את הדיאטה, ובאמצעות מאגר הנתונים שפותח ע”י Minnesota Nutrition Coordinating Center, גזרו את צריכת המגנזיום.

במהלך 15 שנות המערב, נרשמו 608 מקרים של סינדרום מטבולי. נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום ובין שכיחות סינדרום מטבולי, לאחר תיקנון למשתנים מגו’ריים באורח החיים ובתזונה, ולמצב בתחילת המחקר של כל אחד מהמרכיבים של הסינדרום המטבולי.

בהשוואה למשתתפים ברביעון התחתון של צריכת מגנזיום, למשתתפים ברביעון העליון חושב Hazard Ratio לסינדרום מטבולי של 0.69 (95% Confidence Interval = 0.52-0.91). גיל ומין לא השפיעו באופן משמעותי על הקשר. כמו כן, נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום ובין מרכיבים פרטניים של הסינדרום המטבולי, ולרמות אינסולין בצום.

מהממצאים עולה כי מבוגרים-צעירים עם צריכה מוגברת של מגנזיום, מצויים בסיכון נמוך יותר לפתח סינדרום מטבולי. מממצאים ניסיוניים עולה כי ייתכן שמגנזיום מבקר ישירות את המטבוליזם של גלוקוז בתאים דרך תפקידו כקופקטור למספר אנזימים רלוונטים, ועשוי להשפיע על הפרשת אינסולין דרך אינטראקציה עם הסידן התאי. בנוסף, מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים הראו כי צריכת מגנזיום עשויה לשפר את הרגישות לאינסולין.

מגבלות אפשריות של המחקר כוללות חשש מדיוק המדידות לצריכת מגנזיום, חוסר יכולת להבדיל בין היתרון הנצפה בעקבות צריכת מגנזיום מזה של כל המינרלים, דוגמאת סידן ואשלגן, ועיצוב תצפיתי עם ערפלנים פוטנציאליים.

לסיכום, התוצאות מספקות עדות פרוספקטיבית לקשר ההפוך בין צריכת מגנזיום ובין שכיחות סינדרום מטבולי ומרכיביה במבוגרים-צעירים בריאים, בלא-תלות ב-BMI בתחילת המחקר. כמו כן, המחקר מעלה שאלה נוספת, האם צריכה גדולה יותר של מגנזיום תמנע התפתחות סינדרום מטבולי, שיביא לסכרת ומחלה קורונרית? לשם כך דרושים מחקרים נוספים.

Circulation. Posted online March 27, 2006.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן