מדד סיכון פשוט מנבא סיכון לטכיקרדיה חדרית בחולים עם קרדיומיופתיה שאינה על-רקע איסכמי (מתוך כנס ה-American College of Physicians-Internal Medicine)

מדד סיכון הכולל ארבעה גורמי סיכון עשוי לסייע לרופאים לזהות חולים עם קרדיומיופתיה שאינה איסכמית בהם תתכן תועלת להשתלת ICD (או Implantable Cardioverter Defibrillator) לאור סיכון גבוה לטכיקרדיה חדרית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Physicians-Internal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מדנמרק, אשר פורסם בשנת 2016, הטיל ספק בתועלת של השתלת ICD בחולים עם אי-ספיקת לב משנית לקרדיומיופתיה שאינה איסכמית. במחקר הנוכחי הם ביקשו לפתח מדד סיכון אשר יסייע בהערכת חולים עם טכיקרדיה לא-איסכמית במטרה לזהות את אלו המתאימים להשתלת ICD למניעה ראשונית.

מדגם המחקר כלל 1,515 חולים עם קרדיומיופתיה שאינה איסכמית והתוויה להשתלת ICD למניעה ראשונית. החולים זוהו משני מחקרי MADIT בשנים 2009 ו-2012 אשר היוו את הבסיס להנחיות הנוכחיות להשתלת ICD. החוקרים בחנו את התוצאות והשלימו הערכה של התוקף החיצוני של מדד הסיכון באמצעות מדגם נפרד.

מניתוח הנתונים עלו ארבעה משתנים אשר סייעו בזיהוי הצורך בהשתלת ICD בחולים עם קרדיומיופתיה שאינה-איסכמית: מין זכר, העדר CRT (או Cardiac Resynchronization Therapy), גזע שחור, מקטע פליטה של חדר שמאל של עד 25%.

באמצעות משתנים אלו, החוקרים סיווגו את המשתתפים במחקר לקבוצות בדרגת סיכון נמוכה (390 חולים), בינונית (728 חולים) וגבוהה (387 חולים) לטכיקרדיה חדרית. הם מצאו כי ההיארעות המצטברת של כל טכיקרדיה או פרפור חדרים עמדה לאחר חמש שנים על 42% בקבוצת הסיכון הגבוה, 24% בקבוצת הסיכון הבינוני ו-15% בקבוצת הסיכון הנמוך. הסיכון המצטבר לטכיקרדיה/פרפור חדרים מהיר במהלך חמש שנות מעקב עמד על 31%, 19% ו-9% בחולים בסיכון גבוה, בינוני ונמוך, בהתאמה.

מומחים בתחום קוראים להשלים מחקר אקראי גדול להערכת  השאלה אם ICD מפחית בצורה יעילה את הסיכון למוות לבבי פתאומי בחולים ללא איסכמיה. הקריטריון העיקרי עליו הם מתבססים כיום במטרה לקבוע אם להשתיל ICD הוא מקטע פליטה של חדר שמאל נמוך מ-35%.

למרות שארבעת הקריטריונים שהוצעו במחקר עשויים לסייע, המומחים שלא לקחו חלק במחקר סבורים כי דרושה הערכה נוספת של הסיכון גם בקרב אלו בקטגוריית הסיכון הנמוך, במטרה לזהות את החולים אשר באמת בסיכון נמוך להפרעת הקצב.

בשורה התחתונה, הכלי החדש אינו מתאים לשמש להחלטה דיכוטומית אם כן או לא להתקדם להשתלת ICD, אך עשוי לסייע בהליכי קבלת החלטות והדיונים בין הרופאים והמטופלים.

מתוך כנס ה-American College of Physicians-Internal Medicine

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן