עם הקפדה על אמצעי זהירות, ייתכן כי ניתן להמשיך בטיפול נוגד-קרישה פומי לפני פרוצדורות להוצאת התקנים חשמליים לבביים, כך עולה מתוצאות סדרה רטרוספקטיבית, שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Heart Rhythm Association.

מהממצאים עולה כי הפסקת טיפול נוגד-קרישה פומי ומתן טיפול מגשר בהפרין במהלך הפרוצדורה, לא הובילו לירידה משמעותית בסיכון לסיבוכי דמם. יתרה מזאת, גישה זו עשויה להביא לעליה בסיכון לדימומים.

החוקרים בחנו את הנתונים לאורך שש שנים של פרוצדורות שבוצעו במרכז הרפואי שלהם. מדגם המחקר כלל 400 חולים, שהשלימו סך כולל של 739 פרוצדורות להסרת התקנים מושתלים לבביים.

מבין הנבדקים שנכללו במחקר, סיבוכי דמם מינורי או מג’ורי תועדו ב-16 חולים (4% מהמדגם): תשעה חולים נטלו נוגדי-קרישה במהלך הפרוצדורה ושבעה חולים השלימו את הפרוצדורה ללא טיפול נוגד-קרישה, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.

בקרב חולים שנטלו טיפול בקומדין בעת ההפניה, לרוב המשיכו בטיפול בקומדין לאורך הפרוצדורה וייתכן כי גם ניתן טיפול מגשר; במידה ונטלו נוגדי-קרישה פומיים חדשים, אזי הטיפול הופסק יום-יומיים לפני הפרוצדורה בהתאם לנוהל באותה עת ולאחר מכן ניתן טיפול מגשר.

מבין תשעת סיבוכי הדמם תחת נוגדי-קרישה, שבעה היו מג’וריים וכללו שני דימומים תחת נוגדי-קרישה פומיים חדשים וטיפול מגשר, ארבעה מקרים תחת קומדין עם טיפול מגשר ומקרה אחד של המשך טיפול קומדין ללא טיפול מגשר; שני אירועים היו מינוריים וכללו מקרה אחד תחת קומדין עם טיפול מגשר ומקרה אחד תחת קומדין ללא טיפול מגשר.

מבין שבעת סיבוכי הדמם במהלך הסרת ההתקן ללא כל נוגד-קרישה, שלושה היו מג’וריים וארבעה מינוריים.

החוקרים לא זיהו קשר מובהק בין אירועי דמם מג’וריים ומינוריים ובין כל סוג של טיפול נוגד-קרישה, בין אם מדובר בטיפול רציף בקומדין, נוגד-קרישה פומי חדש, או טיפול מגשר בהפרין.

לאחר תקנון למשתנים קליניים, החוקרים זיהו מגמה לא-מובהקת לפיה שיעור סיבוכי דמם מג’ורי או מינורי בחולים תחת טיפול מגשר בהפרין היה גבוה יותר, ללא תלות במשטר טיפול כרוני בנוגד-קרישה פומי. בקרה החולים שנטלו טיפול מגשר בהפרין, משך השתל היה הגורם המנבא המשמעותי היחיד לדימום מג’ורי.

מתוך כנס מטעם ה-European Heart Rhythm Association

לידיעה במדסקייפ