מבין החולים עם פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה ניתוחית, כ-80% לא סבלו מהפרעת הקצב ושניים מכל שלושה לא סבלו מהפרעת הקצב ולא נדרשו לטיפול אנטי-אריתמי חמש שנים לאחר הפעולה, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Journal of Thoracic and Cardiovascular Surgery.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרוצדורת CMPIV (Cox-Maze IV Procedure) בוססה כטיפול הטוב ביותר לאבלציה ניתוחית, עם זאת, עד כה לא תוארו התוצאות ארוכות הטווח של הטיפול. במטרה להשוות לתוצאות המדווחות של אבלציה באמצעות צנתר, החוקרים מתארים את התוצאות בחולים לאחר אבלציה ניתוחית בשיטת CMPIV לאחר חמש שנים.
בתקופה שבין ינואר 2002 ועד ספטמבר 2014 החוקרים אספו נתונים אודות 576 חולים עם פרפור פרוזדורים, לאחר פרוצדורת CMPIV (532 חולים) או CMPIV של צד שמאל (44 חולים). משתנים קדם-ניתוחיים והעדר פרפור פרוזדורים בטווח הארוך, עם וללא טיפול אנטי-אריתמי נבחנו בקבוצות שונות.
לאחר חמש שנים, שיעור המשתתפים ללא פרפור פרוזדורים עמד על 78% (93/119) ושיעורי העדר פרפור פרוזדורים ללא טיפול בתרופות אנטי-אריתמיות עמדו על 66% (77/177). החוקרים לא זיהו הבדלים הישרדות ללא הפרעת קצב עם או ללא טיפול אנטי-אריתמי לאחר שנה, שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים וחמש שנים בין חולים עם פרפור פרוזדורים התקפי (204 חולים) ואלו עם פרפור פרוזדורים קבוע/ממושך (305 חולים), או בין חולים לאחר טיפול בודד או טיפול משולב. משך פרפור פרוזדורים לפני הפעולה ומשך האשפוז בבית החולים זוהו כמנבאים החשובים ביותר לכשלון הטיפול לאחר חמש שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות CMPIV נותרו טובות במעקב ארוך טווח. סוג הפרעת הקצב לפני הניתוח או תוספת פרוצדורה נלווית לא השפיעו על שיעורי ההצלחה המאוחרת. תוצאות CMPIV נותרו טובות יותר מאלו עליהן דווח עם אבלציה באמצעות צנתר וצורות אחרות של אבלציה ניתוחית, בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים ממושך או ארוך-טווח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!