שכיחות נמוכה של נגעים טרשתיים בסיכון גבוה בחולים עם תסמונת כלילית חדה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-SCCT)

מתוצאות מחקר ROMICAT-II (Multicenter Study to Rule Out Myocardial Infarction by Cardiac Computed Tomography) עולה כי בחולים בסיכון נמוך-עד-בינוני הפונים לחדר מיון בתמונה חשודה לתסמונת כלילית חדה והשלימו בדיקת CCTA (Coronary CT Angiography) לזיהוי היצרות, באלו שטופלו בסטטינים תועד סיכוי נמוך יותר לנגעים טרשתיים בסיכון גבוה עם סכיוי גבוה יותר להסתיידות עורקים כליליים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין טיפול בסטטינים ובין מאפייני הנגעים הטרשתיים בחולים בסיכון נמוך-עד-בינוני שפנו בשל כאבי חזה וחשד לתסמונת כלילית חדה. הם אספו נתונים אודות 222 חולים ללא ממצאים חריגים בתרשים אק”ג או בבדיקת טרופונין, עם היצרות כלילית שזוהתה בבדיקת CCTA. מבין אלו, 147 חולים נטלו טיפול בטטינים ו-75 לא נטלו את הטיפול התרופתי בעת ההערכה הרפואית. כשליש מהחולים היו נשים וברבע תועדה היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית.

בהשוואה לחולים שלא נטלו טיפול בסטטינים, אלו שנטלו את הטיפול התרופתי היו מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם וסוכרת מסוג 2, שכיחות נמוכה יותר של מעשנים. הריכוז הממוצע של חלקיקי LDL היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת המטופלים בסטטינים (93.1 לעומת 119.3 מ”ג לד”ל, p<0.001), וכך גם רמות כולסטרול כללי (172.9 לעומת 196.7 מ”ג לד”ל, p<0.001).

שלושה מומחים בחנו את הדמיות ה-CCTA לזיהוי נגעים מסוידים ולא-מסוידים, להעריך את חומרת מחלת עורקים כלילית ומאפייני נגעים בסיכון גבוה.

במדגם כולו, בקרב אלו שטופלו בסטטינים תועדה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של נגעים מסוידים (93.3% לעומת 76.2%, p<0.001), עם שכיחות נמוכה משמעותית של נגעים לא-מסוידים (64% לעומת 83%, P=0.002) או נגעים בסיכון גבוה (13.3% לעומת 31.1%, p=0.003) בהשוואה לחולים שלא נטלו סטטינים.

בתת-קבוצה של 183 חולים ללא מחלה כלילית חסימתית, שהוגדרה כהיצרות של 1-49%, באלו שטופלו בסטטינים תועדה שכיחות גבוהה יותר של נגעים מסוידים ושכיחות נמוכה יותר של נגעים לא-מסוידים או נגעים בסיכון גבוה.

בכלל המדגם, בחולים שהיו מבוגרים יותר, גברים ואלו עם גורמי סיכון מרובים, תועדו אלו עם מקטעים רבים של נגעים טרשתיים בעורקים הכליליים או היצרות כלילית של 50% ומעלה, תועדה שכיחות גבוהה יותר של נגעים בסיכון גבוה.

בחולים תחת טיפול בסטטינים תועדה שכיחות נמוכה יותר של נגעים בסיכון גבוה והקשר הנ”ל נותר גם לאחר תקנון למין, גיל, מספר גורמי סיכון והיקף וחומרת מחלה כלילית.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה- Society of Cardiovascular Computed Tomography

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן