במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר גדול של חולים עם תסמונת כלילית חדה, כולל חולים עם אוטם חד של שריר הלב עם עליות מקטע ST וללא עליות מקטע ST, מהם עולה כי התערבות כלילית שבוצעה דרך העורק הרדיאלי הובילה לירידה משמעותית בשיעור הסיבוכים הקליניים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ברור אם צנתור בגישה רדיאלית בהשוואה לגישה פמוראלית מוביל לתוצאות טובות יותר בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
מדובר במחקר אקראי, רב-מרכזי, להשוואת גישה רדיאלית אל מול גישה פמוראלית בחולים עם תסמונת כלילית חדה, עם או ללא עליות מקטע ST, שהיו מיועדים לאנגיוגרפיה כלילית ו-PCI (Percutaneous Coronary Intervention). החולים חולקו באקראי לצנתור בגישה רדיאלית או פמוראלית.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 8,404 חולים עם תסמונת כלילית חדה, עם או ללא עליות מקטע ST, לאנגיוגרפיה כלילית בגישה רדיאלית (4,197 חולים) או פמוראלית (4,207 חולים). 369 חולים (8.8%) לאחר התערבות בגישה רדיאלית פיתחו סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, זאת בהשוואה ל-429 חולים (10.3%) לאחר צנתור בגישה פמוראלית (יחס שיעורים של 0.85, P=0.0307). מבין החולים לאחר צנתור בגישה רדיאלית, ב-9.8% תועדו סיבוכים קליניים, זאת בהשוואה ל-11.7% מהחולים לאחר צנתור בגישה פמוראלית (p=0.0092). ההבדל נבע מדימומים מג’וריים שאינו על-רקע ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (1.6% לעומת 2.3%, יחס שיעורים של 0.67, p=0.013) ושיעורי תמותה מכל-סיבה (1.6% לעומת 2.2%, p=0.045).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם תסמונת כלילית חדה המיועדים להתערבות פולשנית, אנגיוגרפיה כלילית בגישה רדיאלית בהשוואה לפמוראלית הביא להפחתת שיעור הסיבוכים הקליניים בעקבות ירידה בשיעור הדימומים המג’וריים ובשיעורי התמותה מכל-סיבה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!