במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology) פורסמו בפעם השניה בתוך שנתיים ממצאי מחקר להשוואת רה-וסקולריזציה של נגע המטרה אל מול רה-וסקולריזציה מלאה בעת האשפוז הראשוני עקב אוטם שריר הלב, עם ירידה דרמטית בשיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים. החוקרים מדגישים כי הירידה בשיעור הסיבוכים לא נבעה רק מירידה בשיעור הצנתורים בשלב מאוחר יותר, אלא גם מירידה בשיעורי התמותה, אוטם חוזר של שריר הלב ואי-ספיקת לב.

לדברי החוקרים, מחלה רב-כלית מזוהה ב-30-40% מהחולים במהלך Primary PCI עקב אוטם חד של שריר הלב, אך מטה-אנליזה ומחקרים תצפיתיים העלו תוצאות סותרות. בכנס ESC לפני שנה הוצגו ממצאי מחקר PRAMI, המחקר האקראי-מבוקר הראשון שהדגים תועלת ניכרת לרה-וסקולריזציה מלאה במצבים אלו, עם ירידה של 65% בשיעור הסיבוכים הלבביים המג’וריים במהלך מעקב ממוצע של 23 חודשים עם התערבות מלאה לעומת התערבות בעורק המטרה בלבד בעת ביצוע Primary PCI.

במחקר CVLPRIT חולקו באקראי 146 חולים שהיו מיועדים ל-Primary PCI לטיפול בעורק האחראי לאוטם שריר הלב בלבד ו-150 חולים חולקו לרה-וסקולריזציה מלאה, שכללה טיפול בנגע המטרה ובכל עורק אחר עם היצרות של מעל 70% בעת ביצוע Primary PCI.

בסופו של דבר, 139 חולים עברו רה-וסקולריזציה של נגע המטרה בלבד, כאשר שבעה חולים חצו לקבוצה המקבילה ועברו רה-וסקולריזציה מלאה. בקבוצת רה-וסקולריזציה מלאה, ב-139 חולים טופלו כל העורקים החולים, כאשר בשמונה חולים טופל רק נגע המטרה ובשלושה נוספים טופל העורק החולה והם הופנו לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.

לאחר 12 חודשים, 31 חולים בקבוצת הביקורת פיתחו סיבוכים לבביים מג’וריים, זאת לעומת 15 חולים בקבוצת ההתערבות, כאשר ההבדל היה מובהק סטטיסטית. החוקרים מדווחים כי שיעורי התמותה היו גבוהים בלמעלה מכפליים בחולים לאחר טיפול בעורק המטרה בלבד (שישה מקרי תמותה לעומת שני מקרי תמותה), וכך גם שיעורי ההיארעות של תמותה מכל-סיבה ואי-ספיקת לב, אם כי הבדלים אלו לא היו מובהקים סטטיסטית, לאור מספר המקרים הקטן.

בסיכומו של דבר, 12 חולים לאחר טיפול בעורק המטרה בלבד ושבעה חולים לאחר רה-וסקולריזציה מלאה עברו צנתור כלילי נוסף במהלך השנה הראשונה. הבדלים משמעותיים בין שתי גישות הטיפול זוהו לאחר 30 הימים הראשונים והתועלת של רה-וסקולריזציה מלאה תוארה בניתוחים שונים של הממצאים לפי תתי-קבוצות.

חשוב לציין כי לא זוהו הבדלים בבטיחות שתי הגישות, כאשר הטענה היא כי הסיבה העיקרית בגינה ההנחיות אינן ממליצות על רה-וסקורליזציה מלאה היא על-רקע פרופיל הבטיחות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לקחת בחשבון את ממצאי המחקר הנוכחי בניסוח ההנחיות המעודכנות לטיפול בחולים עם אוטם חד של שריר הלב עם עליות מקטע ST.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ