השוואת תוצאות ניתוחי מעקפים עם העורק הרדיאלי אל מול עורק RIMA (מתוך כנס מטעם ה-AATS)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי השימוש ב-RIMA (Right Internal Mammary Artery) כמוליך שני במהלך ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, במקום שימוש בעורק הרדיאלי, לא הביא לעליה בסיכון הניתוחי, כולל סיבוכי פצע בעצם החזה והביא לשיפור בתוצאות ארוכות הטווח, כולל שיעורי ההישרדות הכוללים.

החוקרים מוסיפים כי מהנתונים עולה כי היתרון הנ”ל היה בולט יותר בקרב חולי סוכרת ובחולים שמנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שתלי עורקים נוספים, דוגמת עורק RIMA או העורק הרדיאלי, הוצעו כגישות לשיפור התוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. העורק הרדיאלי מועדף לרוב על-פני RIMA, מאחר ונגיש יותר מבחינה טכנית וישנה סברה כי שימוש בעורקי LIMA ו-RIMA יביא לעליה בסיכון לסיבוכי פצע בעצם החזה. עם זאת, אין נתונים רבים או השוואה ישירה בין שתי האפשרויות הללו  להכוונת מנתחים באשר לשתל העורקי הטוב ביותר בניתוחים אלו.

במסגרת המחקר, בתקופה שבין השנים 2001-2013 בוצעו ניתוחי מעקפים של העורקים הכליליים עם שימוש בעורק RIMA (747 חולים) ושימוש בעורק הרדיאלי (779 חולים), להערכת ההשפעה של שתי הגישות על התוצאות המוקדמות והמאוחרות.

מניתוח הנתונים עלה כי השימוש ב-RIMA לא הביא לעליה בשיעורי ההיארעות של תמותה לאחר 30 ימים (0.6% עם RIMA לעומת 2.0% עם העורק הרדיאלי, p=0.06), זיהומים עמוקים בפצע הניתוחי (2.1% לעומת 4.2%, P=0.2), צורך ב-IABP (Intraaortic Balloon Pump) לאחר  הניתוח (1.8% לעומת 3.8%, P=0.11), אירוע מוחי לאחר הניתוח (0.8% לעומת 1.16%, P=0.8) וטיפול כלייתי חליפי לאחר הניתוח (2.4% לעומת 3.8%, p=0.8). נוכחות סוכרת והשמנת-יתר לא השפיעה על הסיכון לזיהומי פצע עמוקים בעצם החזה בעקבות ניתוח עם RIMA.

לאחר מעקב ממוצע של 5.7 שנים, השימוש ב-RIMA לווה בסיכון מופחת לתמותה מאוחרת (יחס סיכון מתוקן של 0.59, p=0.02) ובשיעורי תוצא משולב שכלל תמותה ורה-וסקולריזציה חוזרת (יחס סיכון מתוקן של 0.70, P=0.03). התועלת של שימוש ב-RIMA בהשוואה לשימוש בעורק הרדיאלי במונחים של הישרדות מאוחרת הייתה בולטת יותר בחולים עם סוכרת (ערך מוסף של 25.3%) והשמנת יתר (ערך מוסף של 20.3%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש בעורק RIMA כבחירה הראשונה למוליך עורקי משני במהלך ניתוחי מעקפים של העורקים הכליליים בחולים עם מחלה רב-כלית.

מתוך כנס מטעם ה-AATS (American Association of Thoracic Surgery)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן