בדיקות TCD עדיפות על TEE לאבחנת PFO (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference מטעם ה-American Stroke Association עולה כי בדיקות TCDSS (Transcranial Doppler Saline Studies) עדיפות על בדיקות TEE (Transesophageal Echocardiography) בזיהוי מקרים של PFO (Patent Foramen Ovale), גם במקרים של מומים גדולים, בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני. ממצאים אלו עשויים לסייע בריבוד הסיכונים ובקבלת החלטות בנוגע לצורך בסגירת PFO.

החוקרים מסבירים כי מהנתונים עולה בדיקות TCD עם סליין עדיפות לאבחנה, מאחר והן רגישות יותר, וגם לריבוד סיכונים.  TEE עדיין נדרש לזיהוי גורמים לבביים אחרים לאירועים מוחיים, דוגמת תרומבוס באוזנית הפרוזדור השמאלי או מחלות מסתמים, ולכן מדובר בטכניקות משלימות.

במסגרת המחקר הנוכחי ערכו החוקרים השוואה בין מבחני TCDSS ובין TEE לזיהוי PFO בסדרה שכללה 340 חולים עם אירוע מוחי קריפטוגני, שהופנו בחשד לתסחיף פרדוקסאלי. בכל החולים אושרה נוכחות שאנטים מימין לשמאל בבדיקת TCDSS וב-280 חולים היו גם נתונים זמינים מבדיקת TEE. התברר כי הנתונים מבדיקת TEE, שנחשבה לבדיקה הטובה ביותר בתחום, לא זיהו 15% מהמקרים, ומפתיע עוד יותר, כי הבדיקה לא זיהתה שאנטים די גדולים.

דירוג שאנטים לפי בדיקת TCD נעשה על-בסיס מדד Spencer, שנע בין 0 (ללא מיקרו-תסחיף המעיד על שאנט מימין לשמאל) עד לדרגה V (300 מיקרו-תסחיפים ומעלה מזוהים במהלך TCDSS). הפלט הנשמע והנראה לאחר הזרקת בועות אינו עדין, אלא ברור מאוד.

מבין 15.4% המקרים של שאנט מימין לשמאל שלא זוהו בבדיקת TEE, 25% היו שאנטים בדרגה גבוהה ואלו היו השאנטים שזוהו ככאלו הקשורים עם ניבוי הסיכון. לכן בחולים עם שאנט מעל דרגה 3 תועד סיכוי גבוה משמעותית לאירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף במהלך המעקב של עד 4 שנים, בהשוואה לאלו עם שאנטים קטנים יותר (p=0.008). לא ניתן היה לנבא את שיעורי ההישרדות ללא אירועים מוחיים או אירועים איסכמים חולפים לפי נוכחות שאנטים בבדיקת TEE או נוכחות מפרצת במחיצה בין הפרוזדורים.

ממצאי המחקר מעידים כי TCD עשוי לסייע בריבוד הסיכונים של חולים לזיהוי קבוצה בסיכון גבוה יותר עם מומים גדולים יותר. עדיין לא ידוע כיצד ניתן להפחית את הסיכון לאירועים מוחיים, כאשר מחקרים להערכת סגירת PFO עדיין לא הדגימו הפחתה משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים, אך גם קשה לבצע מחקרים אלו, לאור הגיוס הממושך של חולים.

מתוך כנס ה-International Stroke Conference

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן