אחד מכל ארבעה חולים שעברו לאחרונה צנתור אבחנתי ב-18 בתי חולים ברחבי ניו יורק להערכת נוכחות מחלת עורקים כלילית, לא היה מועמד מתאים לפרוצדורה זו, על-בסיס קריטריונים חדשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
מבין החולים שעברו צנתור אבחנתי לא-הולם, ב-57% מהמקרים לא היו תלונות של כאבי חזה, לא נערך מבחן מאמץ ומדד הסיכון הגלובאלי למחלת עורקים כלילית לפי מדד פרמינגהם היה נמוך-עד-בינוני.
החוקרים כותבים כי מהנתונים עולה כי חולים רבים נשלחים לצנתור כלילי מיותר, ועל רופאים לעבור על הקריטריונים להשלמת הפרוצדורה בטרם קבלת החלטה על ביצוע צנתור כלילי, שכן מדובר בפרוצדורה יקרה, עם סיבוכים אפשריים.
ה-American College of Cardiology ו-American Heart Association ומספר איגודים אחרים כינסו קבוצה שנועדה לקבוע אם יש מקום להשלים צנתור אבחנתי או לאו. פורסמו קריטריונים מוגדרים לסיווג צנתור אבחנתי כהולם, לא-הולם או לא-ודאי (כלומר, על-בסיס העדויות הנוכחיות הפרוצדורה עשויה להיות הולמת או לא-הולמת).
החוקרים ביקשו לבחון את נתוני מאגר Cardiac Diagnostic Catheterization של מדינת ניו-יורק, במטרה לזהות חולים שעברו את הפרוצדורה בין 2010-2011 בחשד למחלת עורקים כלילית ולקבוע את הולמות הפרוצדורה.
הם בחנו נתונים מ-18 בתי חולים מבין 80 בתי חולים במדינה בהם מבוצע צנתור אבחנתי. מבין כ-9,000 מקרים בהם ניתן היה לקבוע אם הפרוצדורה הייתה הולמת, 35.3% מהפרוצדורות סווגו כפרוצדורות הולמות, 39.8% כפרוצדורות לא-ודאיות ו-24.9% כפרוצדורות לא-הולמות.
מבין 2,240 החולים בהם לא היה מקום לביצוע צנתור אבחנתי, 56.7% מהחולים היו ללא תסמינים, ללא מבחן מאמץ קודם ועם סיכון כללי נמוך או בינוני; 36.0% מהחולים עברו מבחן מאמץ קודם עם ממצאים בסיכון נמוך או ללא תסמינים; 7.3% מהחולים היו עם תסמינים, אך ללא מבחן מאמץ קודם וסבירות נמוכה לפני הבדיקה.
החוקרים כותבים כי 64% מכל החולים עם חשד למחלת עורקים כלילית, בהם הצנתור הוגדר כלא-הולם, לא עברו מבחן מאמץ קודם לצנתור. הם מוסיפים כי מרבית החולים הללו (89%) לא דיווחו על תסמינים והיו עם מדד גלובאלי נמוך או בינוני לסיכון למחלת עורקים כלילית.
Circ Cardiovasc Interv 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!