שיעורי הישרדות טובים יותר לאחר ניתוח מעקפים בהשוואה לצנתור כלילי גם בחולים עם מחלת עורקים כלילית רב-כלית (JAMA Intern Med)

בחולים עם מחלה כלילית רב-כלית תועדו שיעורי הישרדות טובים יותר וסיכון נמוך יותר לאוטם לבבי בעקבות ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG או Coronary Artery Bypass Grafting), בהשוואה להתערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention), בין אם החולים סבלו מסוכרת ובין אם לאו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

באופן ספציפי, בשישה מחקרים אקראיים, בחולים שעברו ניתוח מעקפים, בהשוואה לחולים שעברו צנתור כלילי, נרשמה ירידה של 27% בסיכון לתמותה כוללת וירידה של 42% בסיכון לאוטם לבבי (p<0.001) במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 4.1 שנים.

החוקרים כותבים כי מהסקירה עולה לראשונה כי הכנסת תומכנים מלווה בשיעורי תמותה ואוטמים לבביים גבוהים יותר, בהשוואה לניתוחי מעקפים בחולים עם מחלת עורקים כלילית רב-כלית, עם ובלי סוכרת. מהמחקר עולה עוד כי במרבית החולים עם מחלה רב-כלית ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל ישנה עדיפות לניתוח מעקפים, בעיקר במידה ומקבלים טיפול הולם.

החוקרים זיהו שישה מחקרים אקראיים להשוואת CABG מול PCI, עם סך כולל של 6,055 משתתפים. המחקר  ARTS, MASS II, SOS, CARDIA, SYNTAX ו-FREEDOM היו שונים בסוג התומכנים בשימוש ובאחוז חולי הסוכרת שנכללו בכל מחקר. החולים אובחנו עם מחלה דו-כלית או תלת-כלית.

מהסקירה עלה כי במידה והייתה העדפה ל-CABG על-פני PCI ב-37 חולים, אזי ניתן היה להציל חיים של חולה אחד, ובמידה והעדיפו CABG על-פני PCI ב-26 חולים, אזי ניתן היה למנוע מקרה אחד של אוטם שריר הלב במהלך מעקב של 4.1 שנים.

ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים הביא גם לירידה דרמטית בשיעורי רה-וסקולריזציה חוזרת וסיבוכים צרברווסקולאריים וקרדיווסקולאריים מג’וריים (תוצא משולב הכולל תמותה, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי ורה-וסקולריזציה חוזרת). מספר החולים הנדרש לטיפול עמד על שבע לרה-וסקולריזציה חוזרת ו-10 לסיבוכים צרברווסקולאריים וקרדיווסקולאריים מג’וריים.

עם זאת, מעבר ליתרון זה, זוהתה מגמה לא-מובהקת של עליה בסיכון לאירועים מוחיים עם ניתוחי מעקפים; מספר החולים הנדרש לנזק עמד על 105 להופעת מקרה אחד נוסף של אירוע מוחי בעקבות ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.

בין אם המחקרים כללו רק חולים עם סוכרת או בעיקר חולים ללא-סוכרת, הירידה בשיעורי התמותה הייתה דומה מאוד: 25% לעומת 28%, בהתאמה. היתרון ההישרדותי היה דומה עם תומכני מתכת ערומים ועם תומכנים מצופי-תרופה.

למרות שהמחקר לא בחן את תוצאות הטיפול התרופתי, במידה וניתוח מעקפים עדיף על הכנסת תומכנים למניעת תמותה, אזי ודאי הוא עדיף גם על טיפול תרופתי, מאחר שמחקרים אחרים הוכיחו כי בחולים עם מחלה כלילית יציבה, אירועים מג’וריים דומים עם טיפול תרופתי או תומכנים.

JAMA Intern Med 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן