מדידת הסידן בעורק הכלילי מסייעת בריבוד הסיכון למחלות לב וכלי דם, ללא תלות בנטל דיסליפידמיה או הגדרתה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Circulation.
לאורך קטגוריות שונות של הפרעות ברמות השומנים בדם, בחולים עם מדד סידן בעורק הכלילי של 100 ומעלה נרשמה היארעות של 22.2-29.2 מקרים של מחלות לב וכלי דם לכל 1,000 שנות-מטופל, בהשוואה ל-2.4-6.2 מקרים ל-1,000 שנות מטופל בקרב אלו עם מדד סידן עורקי אפסי.
מבין החולים ללא הפרעות ברמות השומנים בדם, באלו עם מדד סידן עורקי של 100 ומעלה נרשם שיעור גבוה יותר של מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלו עם שלוש הפרעות ברמות השומנים בדם ומדד סידן עורקי אפסי (22.2 לעומת 6.2 אירועים ל-1,000 שנות-אדם).
החוקרים מוסיפים כי ממצאים אלו עשויים לסייע בהתאמת הטיפול בסטטינים לסיכון הקרדיווסקולארי האבסולוטי. הם גם מציינים כי מדדי סידן עורקי עשויים לסייע לצוותים הרפואיים בהערכת העלויות והתועלת של טיפול בסטטינים, בעיקר בקרב אלו עם היסטוריה של תופעות לוואי עקב הטיפול בסטטינים.
החוקרים בחנו את ההשפעה של הסתיידות עורקית על הסיכון למחלות לב וכלי דם בקטגוריות דיסליפידמיה שונות, באוכלוסיה שכלל 5,534 משתתפים במחקר MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis). החולים היו בגילאי 45-84 שנים וללא מחלת לב וכלי דם בתחילת הדרך.
בדיקות בתחילת המחקר כללו בדיקת CT של הלב להערכת סידן, כפי שנקבע לפי מדידה בשיטת Agatston. החולים עודכנו במידה והמדד היה נמוך מהממוצע, סביב הממוצע או גבוה מכמות הסתיידות העורקים הממוצעת, וכי עליהם לדון בנושא עם הרופא המטפל. בנוסף, נערכו מדידות להערכת רמות כולסטרול כללי, רמות HDL וטריגליצרידים בתחילת המחקר.
החוקרים תיעדו גם שלוש מדידות לחץ דם במנוחה, יתר לחץ דם, סוכרת, הרגלי עישון, מצב סוציו-אקונומי וסיפור משפחתי של מחלת עורקים כלילית.
מתחילת המחקר, המשתתפים היו במעקב אחר אשפוזים לבית החולים, אבחנה של מחלת לב וכלי דם או תמותה במרווחים של 9-12 חודשים לתיעוד היארעות מחלות לב וכלי דם. אירועים כללו אוטם שריר הלב, אנגינה עקב רה-וסקולריזציה, החייאה עקב דום לב, אירוע מוחי ותמותה קרדיווסקולארית.
הפרעות ברמות השומנים בדם כללו ערכי LDL של 130 מ”ג לד”ל ומעלה, ערכי HDL של 40 מ”ג לד”ל ומטה בגברים או 50 מ”ג לד”ל ומטה בנשים, וערכי טריגליצרידים של 150 מ”ג לד”ל ומעלה.
בכשליש מהמשתתפים לא תועדו הפרעות ברמות השומנים בדם (36%), כאשר ב-37% תועדה הפרעה אחת ברמות השומנים בדם, ב-22% תועדו שתי הפרעות ברמות השומנים בדם וב-6% זוהו שלוש הפרעות ברמות השומנים בדם.
אלו עם שלוש הפרעות ברמות השומנים בדם היו מעט צעירים יותר, בהשוואה לאלו ללא הפרעות ברמות השומנים בדם (60.3 לעומת 62), והסיכון למחלות לב וכלי דם אחרות עלה עם מספר ההפרעות ברמות השומנים בדם.
בכ-60% מהמשתתפים ללא הפרעות ברמות השומנים בדם לא זוהתה הסתיידות עורקית. החוקרים זיהו קשר הפוך בין עליה במספר ההפרעות ברמות השומנים בדם ובין מדד סידן אפסי (P<0.0001).
אירועים קרדיווסקולאריים תועדו ב-6% מהמשתתפים במהלך חציון של 7.6 שנות מעקב. למעלה ממחצית מהאירועים תועדו באלו עם מדדי סידן של 100 ומעלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!