תסחיף תרומבוטי בזמן צינתור ו PCI בחולים עם אוטם מלווה בעליות מקטע ST באק”ג אינו נדיר וגורם לזילוח מיוקרדיאלי סוב-אופטימלי והגדלת איזור האוטם. שתי פרוצדורות שעשויות להקטין תסחיפים דיסטלים בכלי הדם הכליליים לאחר PCI ראשוני הן מתן בולוס של abciximab בעורק הכלילי ואספירציה ידנית של המסה הטרומבוטית.
מחקר INFUSE-AMI בא לבחון מי משתי הפרוצדורות הנ”ל או שילובן יעיל בהורדת גודל האוטם בחולים עם אוטם גדול עם עליות מקטע ST באק”ג.
המחקר כלל 452 חולים ב- 6 מדינות, בין נובמבר 2009 לדצמבר 2011, שהגיעו לאישפוז תוך 4 שעות מאוטם קידמי מלווה עליות מקטע ST באק”ג. כל החולים קיבלו bivalirudin וכולם עברו PCI של העורק הקידמי היורד. הרנדומיזציה היתה גלויה: עם או בלי בולוס של abciximab (במינון של 0.25 מ”ג/ק”ג משקל) לכלי הדם הכלילי, ולשאיבה ידנית של המסה הטרומבוטית או ללא שאיבה.
מטרת המחקר הראשונה היתה גודל האוטם 30 יום מהאירוע לפי cardiac MRI .
החוקרים, בראשותו של Gregg Stone , מצאו שמתן בולוס של abciximab (REOPRO) לכלי הדם הכלילי בחולים עם אוטם חד קידמי מלווה בעליות מקטע ST באק”ג העוברים PRIMARY PCI מפחית באופן משמעותי את גודל האוטם כפי שנמדד ביום ה 30 לאוטם. לעומת זאת החוקרים לא מצאו ששאיבה הידנית של המסה הטרומבוטית הפחיתה את גודל האוטם.
למחקר זה מספר מגבלות: (1) מחקר פתוח והמצנתר ידע מה נותן ואיזו פרוצדורה מבצע. (2) מדובר בקבוצת חולים סלקטיבית מאוד, שכן רק 7.2% מחולי האוטם שנסרקו נכללו במחקר עצמו. (3) העברת המערכת להזלפת ה abciximab דרך הלזיה הטרשתית עלולה לגרום באופן מכני לתסחיפים דיסטליים. (4) יתכן ושאיבת המסה הטרומבוטית בקטטר עם קוטר גדול יותר עלולה לשנות את התוצאים. (5) גודל האוטם שחושב ע”י cardiac MRI ביום ה 30 לאוטם התקבל מ 78% מהחולים בלבד ולכן מידע זה חסר ועשוי היה להיות משמעותי בניתוח הנתונים.
מקור:
Stone GW, Maehara A, Witzenbichler B, et al. Intracoronary Abciximab and Aspiration Thrombectomy in Patients With Large Anterior Myocardial Infarction. The INFUSE-AMI Randimized Trial. JAMA 2012;307:1817-26.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!