שיפור תוצאות הטיפול באוטם לבבי עם עליות מקטע ST תלוי בטיפול מחוץ לכותלי בית החולים (מתוך כנס Cardiovascular Research Technologies)

לפי פאנל מומחים שהציג בכנס Cardiovascular Research Technologies, שיפור תוצאות הטיפול באוטם לבבי עם עליות מקטע ST בעתיד יהיה תלוי יותר בטיפול מחוץ לכותלי בית החולים, מאשר בטיפול בתוך בית החולים.

המומחים ממליצים לחדול מהמאמצים המושקעים ביעדי דלת-עד-בלון ובמקום זאת לדאוג בנוגע למערכת העברת החולים מחוץ לכותלי בית החולים למסגרת בית החולים, שם ישנה בעיה חמורה.

ניתן להביא לשיפור תוצאות הטיפול באוטם לבבי עם עליות מקטע ST ע”י קיצור הזמן מהופעת התסמינים עד לטיפול והבטחת מתן טיפול באיכות גבוה בכל חלקי המערכת. יש להפנות את החולים לבית חולים, לערוך מפגשים פנים-אל-פנים וחוזים כתובים וליצור מסלולי תקשורת.

מומחים אחרים טענו בכנס כי זמן דלת-עד-בלון הוא סמן לטיב פעילות המערכת, אך גישה מתוקננת לאוטם לבבי חשובה בהרבה, כזו שתיקח בחשבון טיפול תרופתי שניתן בעת האשפוז והשחרור ותכנית לשיקום לבבי ומעקב קבוע. כל אלו חייבים להיעשות באופן סיסטמי, כך שכל חולה יקבל את מכלול הטיפול. בכל בית חולים בארה”ב צריכה להיות תכנית לאופן הטיפול בחולים אלו.

מומחים סיפרו כי בבית החולים בו הם עובדים נהוג לבחון כל מקרה של אוטם לבבי עם עליות ST זמן קצר לאחר המקרה, בשילוב קרדיולוגים, רופאי חדר-מיון ופרמדיקים. הם מודים כי לעיתים קרובות, כאשר זמני דלת-עד-בלון הם ארוכים, הדבר נובע לרוב מכך שהחולים ישבו בחדר המיון למשך זמן מה, בזמן שהאוטם הלבבי לא אובחן. לכן חשוב לבחון כל מקרה עם הרופאים שקיבלו את ההחלטות ולהראות להם, במבט לאחור, כיצד ניתן היה להגיע להחלטה בשלב מוקדם יותר. הדבר הביא לשיפור בזמני דלת-עד-בלון, כאשר כיום ב-80% מהמקרים זמני דלת-עד-בלון עומדים על פחות מ-90 דקות.

לדבריהם, הכשרת צוותי אמבולנס בפענוח תרשימי אק”ג עשויה לשפר משמעותית את תוצאות הטיפול בחולים עם אוטם לבבי עם עליות ST. כיום נערך אף מחקר להערכת מתן אייפון לאנשי צוות המטפלים בחולים עם אוטם לבבי ועליות מקטע ST, כך שניתן יהיה לפתח אפליקציה שתעביר בבטחה מידע באיכות גבוהה מתרשימי אק”ג מהשטח לבית החולים, במטרה לקצר את זמן האבחנה של אוטם לבבי.

המומחים מסכמים וקובעים כי שיפור הטיפול באוטם לבבי עם עליות מקטע ST דורש שיתוף פעולה של אנשי צוות שונים.

מתוך כנס Cardiovascular Research Technologies

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בהמשך לידיעה הנ”ל, אתם מוזמנים לעיין בסיקור מפגש האקסיס האחרון שמסקנותיו היו דומות

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן