ISAR-DIABETES: סטנטים מפרישי תרופה בחולי סוכרת (ACC 2005)

סטנט Cypher יעיל יותר מסטנט Taxus במניעת היצרות חוזרת בחולי סוכרת בסיכון גבוה. מחקר ISAR-DIABETES הוצג ע”י חוקר ראשי ד”ר אדנן קסטרטי ממינכן, גרמניה.

במסיבת העיתונאים אמר ד”ר קסטרטי כי הוא אישית מעדיף להשתמש בסטנט Cypher בחולי סוכרת בגלל פחות אובדן מאוחר. הקשר בין אובדן מאוחר להיצרות מחדש מצוי יותר בכלי דם קטנים, ובחולי סוכרת יש יותר כלי דם קטנים. לכן חשוב בחולים אלו שיהיה אובדן מאוחר נמוך.

בניסוי השתתפו 250 חולי סוכרת עם אנגינה ו/או מבחן סטרס בנוכחות ≥ 50% היצרות קיבלו באקראי סטנט מפריש paclitaxel או sirolimus.

הממצא הראשוני שנבדק היה אובדן חלל מאוחר לאחר 6 חודשים. ממצאים שניוניים היו היצרות מחדש לאחר 5 חודשים ורהוסקולריזציה target lesion לאחר 6 חודשים.

גיל ממוצע 68 שנה, 26% נשים, מחציתם טופלו בסוכרת בהיפוגליקמים אורלים, ו-33% טופלו באינסולין. המוגלובין A1c בתחילת המחקר היה 7.3% בזרוע Cypher ו-7.4% בזרוע Taxus. כ-45% מזרוע Cypher ו-34% מזרוע Taxus הראו אנגינה יציבה (p=0.09).

מאפיינים אנגיוגרפיים היו דומים בין שתי הקבוצות בתחילת המחקר, עם אורך פגיעה של 12.4 מ”מ ב-Taxus ו-13.8 מ”מ ב-Cypher. עורק קדמי שמאלי יורד טופל ב-51% ו-47% בהתאמה (p=0.16).

עליונות אנגיוגרפית ברורה ל-Cypher אך שיוויון קליני.

במעקב אנגיוגרפי, אובדן מאוחר היה 0.43 מ”מ ל-Cypher לעומת 0.67 מ”מ ב- Taxus. ממצאי המחקר לא תומכים בחוסר עליונות של Taxus לעומת Cypher. אובדן מאוחר היה 0.19 ו-0.46, בהתאמה.

היצרות מחדש נראתה ב-6.9% מחולי Cypher וב-16.5% מחולי Taxus, הבדל משמעותי סטטיסטית (p=0.03). עם זאת, לא היה הבדל מובהק סטטיסטי באחוזי היצרות קלינית: 6.4% ל-Cypher ו-12% ל-p=0.13) Taxus). לא היה הבדל בתמותה לאחר 9 חודשים (3.2% ו- 4.8%) או MI.

ד”ר קסטרטי הסיק כי סטנט Cypher יעיל יותר במניעת היצרות מחדש בחולים סוכרתיים בסיכון גבוה. שני הסטנטים תיפקדו היטב והושתלו בהצלחה בכל החולים.

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן