במחקר בו נבדקה ההשפעה של הוספת Abciximab (reopro) לאחר מנת העמסה של clopidogrel לפני צנתור בחולי סוכרת לא התקבלו תוצאות חד משמעיות.

במחקר השתתפו 683 חולים אשר קיבלו 500 מ”ג אספירין ומנת העמסה של 600 מ”ג clopidogrel לפחות שעתיים לפני ההתערבות (percutaneous coronary intervention- PCI). לפני תחילת ההתערבות חולקו החולים לשתי קבוצות, הראשונה קיבלה abciximab– 0.25 mg/kg בבולוס ואח”כ עירוי של 0.125 B5g/kg לדקה למשך 12 שעות ובנוסף קיבלה 70 U/kg הפרין. הקבוצה השניה קיבלה בולוס ועירוי פלצבו ובנוסף בולוס של הפרין (140 U/kg).

הפרוצדורה הנפוצה ביותר שבוצעה במחקר היתה החדרה של סטנט “עירום”, הבאה בתור היתה החדרה של סטנט מצופה תרופה ואח”כ אנגיופלסטיה באמצעות בלון.

החוקרים לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות מבחינת שיעור הדימומים החמורים. לעומת זאת שיעור הדימומים הקלים היה גבוה יותר בקבוצת ה- abciximab בהשוואה לקבוצת הפלצבו (3.4% לעומת 1.4%, מובהק).

בקבוצת ה- abciximab ארעו 4 מקרים (1.1%) של טרומבוציטופניה חמורה לעומת אף מקרה בקבוצת הפלצבו (ההבדל לא היה מובהק). אף אחד מהחולים במחקר לא סבל מאוטם מוחי המורגי.

במהלך 30 הימים הראשונים לאחר הפרוצדורה השכיחות המשותפת של מוות ושל אוטם שריר הלב היתה מעט גבוהה יותר בקרב קבוצת ה- abciximab (5.7% לעומת 4.3%, לא מובהק). לאחר שנה המגמה התהפכה אך עדיין ההבדל בשיעורי התמותה והאוטמים לא היה מובהק.

מניתוח נתוניהם של החולים המטופלים באינסולין עולה שהיה יתרון קל ולא מובהק לאחר מעקב של שנה לקבוצת ה- abciximab (שיעורי תמותה ואוטמי לב של 12% לעומת 14.3% בקבוצת הפלצבו).

ב-546 מהחולים התבצע מעקב אנגיוגרפי שבדק את מידת הרה-סטנוזיס של העורק החולה. החוקרים מצאו שבקרב קבוצת ה- abciximab הופיע רה-סטנוזיס ב-28.9% לעומת 37.8% בקרב קבוצת הפלצבו (מובהק). ההבדל לא היה מובהק כאשר הפרוצדורה שבוצעה היתה החדרת סטנט המצופה תרופה.

“הממצאים אינם מצביעים על תפקיד משמעותי של abciximab במניעת תמותה ואוטמי לב בחולי סוכרת שעוברים PCI לאחר מנת העמסה של 600 מ”ג של clopidogrel ” סיכמו החוקרים אך הוסיפו שנראה ש- abciximab מפחית את הסיכון לרה-סטנוזיס בקרב החולים הללו.

Circulation 2004 110: 3627-3635
לידיעה