מחקר זה בחן 16 מחקרי התערבות שונים במטרה לאתר גורמי סיכון להצרות חוזרת חולי סוכרת. מס’ מחקרים השוו השתלת סטנט מול צינתור בעזרת בלון, ואחרים טיפולים תרופתיים. בסה”כ השתתפו בכל המחקרים למעלה מ-3,000 מטופלים שטופלו בסטנט תוך עורקי והיו במעקב 6 חודשים לאחר הצינתור.
מתוכם 418 היו סוכרתיים שסבלו מ-467 חסימות שטופלו.
הצרות חוזרת הייתה גבוהה באופן משמעותי באוכלוסיה הסוכרתית ועמדה על 31.1% , בהשוואה ל-20.6% בלא סוכרתיים.
גורמי חיזוי לשיעורים קטנים יותר של היצרות חוזרת בקרב סוכרתיים היו קוטרים יחסיים גדולים יותר ו – MLD לפני הצבת התומכן, MLD וקוטר יחסי גדול יותר לאחר השתלת התומכן ו-BMI גבוה יותר.
גורמים שהגדילו את הסיכון להיצרות חוזרת של סוכרתיים לאחר השתלת תומכן היו שיעור היצרות גבוה יותר לאחר השתלת התומכן, ואורך גדול יותר של כלי הדם שבו הושתל הסטנט. גם BMI נמוך היה קשור לסיכון גבוה יותר להיצרות חוזרת.
נראה שלקוטר העורק היה משקל רב יותר מאשר לאורך העורק בו בוצע הצבת התומכן בחיזוי ההיצרות החוזרת בקרב הסוכרתיים.
החוקרים מסכמים שה-RD של העורק הוא הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על היצרות חוזרת, כאשר שיעורי ההיצרות החוזרת בסוכרתיים גבוהים יותר ב-6% , 9% ו-13% מאשר בלא סוכרתיים, בכלי דם גדולים, בינוניים וקטנים – בהתאמה.
תוצאות אלה עשויות לסייע בבחירת החולים המתאימים לטיפול בסטנטים מצופי תרופה שכידוע הם יקרים יותר מסטנטים רגילים. ”
Circulation 2004 109: 867-873
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!