שיקולים חשובים עבור קרדיולוגים בבדיקות לזיהוי COVID-19 (מתוך Circulation)

האבחנה של זיהום בנגיף הקורונה לרוב מבוססת על דגימה מהאף והלוע, כאשר מרבית בדיקות המעבדה מתבססות על בדיקת RT-PCR (Reverse Transcriptase Polymerase Chain Reaction) בזמן-אמית, בדיקת אמפליפיקציה של חומצות גרעין, ריצוף הדור הבא, או בדיקות מבוססות-אנטיגנים.

בדיקת RT-PCR הינה הטכניקה הנפוצה ביותר לאבחנה של COVID-19 ומדובר בטכניקה מולקולארית כמותית הזמינה במרבית המעבדות הגדולות ומהווה את הבדיקה הטובה ביותר לזיהוי נגיף הקורונה.

בדיקות בשיטת LAMP (Loop-Mediated Isothermal Amplification) מהוות חלופה לבדיקת RT-PCR ויכולות לספק תשובות בתוך 15-20 דקות. ביקורת רבה הושמעה כנגד בדיקות אלו לאור הרגישות הירודה הנעה סביב 75%, לצד הסיכון המוגבר לתשובה שגויה מאחר והבדיקה מבוססת על בדיקה באמצעות מכשיר נקודתי עם הבדלים בהתאם לניסיון של הבודק.

מנגד, בדיקות המבוססות על אנטיגנים מזהות נוכחות חלבונים של הנגיף. מדובר בטכנולוגיה פשוטה וזולה יותר, בהשוואה לטכנולוגיות המבוססות על חומצות גרעין. עם זאת, זיהוי מבוסס-אנטיגנים הוא לרוב פחות רגיש והדבר עשוי להיות נכון במיוחד באוכלוסיות בהן מצפים לעומס נגיפי נמוך יותר, דוגמת חולים ללא-תסמינים העוברים את הבדיקה לפני פרוצדורה מסוימת.

לאור המגוון הרחב של הבדיקות הזמינות לזיהוי נגיפי קורונה, רופאים רבים צריכים לדעת לנווט בין הבדיקה, כאשר הבחירה בבדיקה אחת לרוב מתבססת על נוכחות תסמינים קליניים, מגע עם חולה מאומת, שכיחות נגיף הקורונה באזור וזמינות הבדיקות. בחולים עם חשד קליני לזיהום בנגיף הקורונה ניתן להשלים את הבדיקה המהירה ביותר הזמינה באזור, לרוב מדובר בבדיקת LAMP או בדיקה לזיהוי אנטיגנים. לאור הסבירות הגבוהה לפני בדיקה, צוות רופאים קרדיווסקולאריים צריך להקפיד על שימוש בציוד מיגון אישי מלא, ללא תלות בתוצאות הבדיקה, במטרה להפחית את הסיכון להדבקה בנגיף לאור הרגישות הלא-מושלמת של טכניקות אלו. יש להמשיך בפרוצדורות קרדיווסקולאריות דחופות/חירום להפחתת תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית, אך ניתן לדחות השלמת פרוצדורות אלקטיביות עד להחלמה מהזיהום. בנבדקים ללא-תסמינים, בדיקות מהירות, במידה וזמינות, עשויות לשפר את מהלך העבודה ללא עומס מיותר על החולה וקיצור משך הזמן עד לקבלת תשובה.

מובן כי לבדיקות יש תפקיד מרכזי להבטחת הבטיחות של אנשי צוות קרדיווסקולארי והחולים ומהווים מרכיב קריטי לשגרת הפעילות הקרדיווסקולארית.

Circulation 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן