שיקולים חשובים עבור קרדיולוגים בבדיקות לזיהוי COVID-19 (מתוך Circulation)

האבחנה של זיהום בנגיף הקורונה לרוב מבוססת על דגימה מהאף והלוע, כאשר מרבית בדיקות המעבדה מתבססות על בדיקת RT-PCR (Reverse Transcriptase Polymerase Chain Reaction) בזמן-אמית, בדיקת אמפליפיקציה של חומצות גרעין, ריצוף הדור הבא, או בדיקות מבוססות-אנטיגנים.

בדיקת RT-PCR הינה הטכניקה הנפוצה ביותר לאבחנה של COVID-19 ומדובר בטכניקה מולקולארית כמותית הזמינה במרבית המעבדות הגדולות ומהווה את הבדיקה הטובה ביותר לזיהוי נגיף הקורונה.

בדיקות בשיטת LAMP (Loop-Mediated Isothermal Amplification) מהוות חלופה לבדיקת RT-PCR ויכולות לספק תשובות בתוך 15-20 דקות. ביקורת רבה הושמעה כנגד בדיקות אלו לאור הרגישות הירודה הנעה סביב 75%, לצד הסיכון המוגבר לתשובה שגויה מאחר והבדיקה מבוססת על בדיקה באמצעות מכשיר נקודתי עם הבדלים בהתאם לניסיון של הבודק.

מנגד, בדיקות המבוססות על אנטיגנים מזהות נוכחות חלבונים של הנגיף. מדובר בטכנולוגיה פשוטה וזולה יותר, בהשוואה לטכנולוגיות המבוססות על חומצות גרעין. עם זאת, זיהוי מבוסס-אנטיגנים הוא לרוב פחות רגיש והדבר עשוי להיות נכון במיוחד באוכלוסיות בהן מצפים לעומס נגיפי נמוך יותר, דוגמת חולים ללא-תסמינים העוברים את הבדיקה לפני פרוצדורה מסוימת.

לאור המגוון הרחב של הבדיקות הזמינות לזיהוי נגיפי קורונה, רופאים רבים צריכים לדעת לנווט בין הבדיקה, כאשר הבחירה בבדיקה אחת לרוב מתבססת על נוכחות תסמינים קליניים, מגע עם חולה מאומת, שכיחות נגיף הקורונה באזור וזמינות הבדיקות. בחולים עם חשד קליני לזיהום בנגיף הקורונה ניתן להשלים את הבדיקה המהירה ביותר הזמינה באזור, לרוב מדובר בבדיקת LAMP או בדיקה לזיהוי אנטיגנים. לאור הסבירות הגבוהה לפני בדיקה, צוות רופאים קרדיווסקולאריים צריך להקפיד על שימוש בציוד מיגון אישי מלא, ללא תלות בתוצאות הבדיקה, במטרה להפחית את הסיכון להדבקה בנגיף לאור הרגישות הלא-מושלמת של טכניקות אלו. יש להמשיך בפרוצדורות קרדיווסקולאריות דחופות/חירום להפחתת תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית, אך ניתן לדחות השלמת פרוצדורות אלקטיביות עד להחלמה מהזיהום. בנבדקים ללא-תסמינים, בדיקות מהירות, במידה וזמינות, עשויות לשפר את מהלך העבודה ללא עומס מיותר על החולה וקיצור משך הזמן עד לקבלת תשובה.

מובן כי לבדיקות יש תפקיד מרכזי להבטחת הבטיחות של אנשי צוות קרדיווסקולארי והחולים ומהווים מרכיב קריטי לשגרת הפעילות הקרדיווסקולארית.

Circulation 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן