עליה בשיעורי הלם קרדיוגני בחולים חיוביים לנגיף הקורונה עם תסמונת כלילית חדה (מתוך כנס TCT)

בחולים חיוביים לנגיף הקורונה אשר נדרשו להתערבות פולשנית בשל תסמונת כלילית חדה פנו להערכה רפואית שעות מאוחר יותר, בהשוואה לביקורות היסטוריות ללא הזיהום הנגיפי, הבדלים אשר ככל הנראה תרמו לשיעורי ההיארעות הגבוהים יותר של הלם קרדיוגני באלו עם עדות לנגיף הקורונה, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Transcatheter Cardiovascular Therapeutics.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר שכלל 144 חולים עם אבחנה של STEMI ו-122 חולים עם NSTEMI, כולם היו חיוביים לנגיף הקורונה בעת הפניה ל-85 בתי חולים ברחבי בריטניה, אירופה וצפון אמריקה בתקופה שבין חודש מרץ ועד אוגוסט השנה.

חולים עם STEMI שהיו חיוביים לנגיף הקורונה היו צעירים יותר משמעותית, עם יותר מחלות רקע, קצב לב ממוצע מהיר יותר ולחץ דם סיסטולי נמוך יותר בעת הקבלה לאשפוז, בהשוואה לביקורות עם STEMI וללא זיהום בקורונה. חציון מרווח הזמן מהופעת התסמינים ועד לאשפוז עמד על 339 דקות, בהשוואה ל-178 דקות בקבוצת הביקורת. מרווח הזמן הממוצע מדלת לבלון עמד על 83 דקות, בהשוואה ל-37 דקות בתקופה שקדמה למגפת הקורונה.

שיעורי התמותה באשפוז היו שונים באופן בולט, עם שיעור של 27.1% בקרב חולים עם STEMI שהיו חיוביים לנגיף הקורונה, לעומת 5.7% בביקורות. שיעור אירועי דמם בדרגה 3-5 לפי סולם BARC היה  גם כן גבוה יותר (2.8% לעומת 0.3%) וכך גם שיעור האירועים המוחיים (2.1% לעומת 0.1%).

עם זאת, הממצא הבולט ביותר היה השיעור הגבוה משמעותית של מקרי הלם קרדיוגני בחולים עם STEMI שהיו חיוביים לנגיף הקורונה, בהשוואה לביקורות היסטוריות ללא הזיהום הנגיפי (20.1% לעומת 8.7%).

דפוס דומה תועד בחולים עם NSTEMI שהיו חיוביים לנגיף: חולים אלו היו צעירים יותר, חולים יותר ופנו לבית החולים בשלב מאוחר יותר, בהשוואה לחולים ללא נגיף הקורונה. שיעורי התמותה באשפוז עמדו על 6.6% בחולים עם NSTEMI שהיו חיוביים לנגיף, בהשוואה ל-1.2% בקבוצת הביקורת.

החוקרים מציינים כי משך זמן האיסכמיה בחולים עם הלם קרדיוגני שהלכו לעולמם, כלומר משך הזמן שחלף מהופעת התסמינים ועד הכנסת בלון, עמד בממוצע על 1,271 דקות, בהשוואה ל-441 דקות בחולים שהלכו לעולמם ללא הלם קרדיוגני.

מתוך כנס TCT

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן