השוואה בין עיסויי חזה מכאניים ודפיברילציה לעומת החייאת לב-ריאה קונבנציונאלית לטיפול בדום לב מחוץ לכותלי בית החולים (JAMA)

בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב מבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי ההישרדות לאחר ארבע שעות בין חולים שעברו החייאת לב-ריאה באמצעים מכאניים או אלו שעברו החייאה ידנית, בהתאם להנחיות.

לדברי החוקרים, גישה טיפולית המבוססת על עיסויי חזה מכאניים עשויה להביא לשיפור בתוצאות הגרועות של אירועי דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, אך גישה זו לא נבחנה במחקרים קליניים גדולים. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם עיסויי חזה באמצעים מכאניים עם דפיברילציה במהלך ביצוע העיסויים (החייאת לב-ריאה מכאנית), בהשוואה להחייאת לב-ריאה ידנית, בהתאם להנחיות, תביא לשיפור שיעורי ההישרדות לאחר ארבע שעות.

החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, אקראי, שכלל 2,589 חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, בתקופה שבין ינואר 2008 ועד פברואר 2013 במרכזים בשבדיה, בריטניה והולנד. משך המעקב עמד על שישה חודשים.

החולים חולקו באקראי להחייאת לב ריאה באמצעים מכאניים (בעזרת מערכת LUCAS Chest Compression System, Physio-Control/Jolife AB) בשילוב עם דפיברילציה במהלך העיסויים (1,300 חולים) או להחייאת לב-ריאה ידנית, בהתאם להנחיות (1,289 חולים).

התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי ההישרדות לאחר ארבע שעות. תוצאים משניים כללו את שיעורי ההישרדות לאחר שישה חודשים עם תפקוד נוירולוגי טוב, על-בסיס מדד CPC (Cerebral Performance Category). מדד CPC של 1 או 2 סווג כתוצאה טובה.

307 חולים שעברו החייאה מכאנית שרדו לאחר ארבע שעות (23.6%), בהשוואה ל-305 חולים שעברו החייאה ידנית (23.7%, p>0.99). שיעורי ההישרדות עם מדד CPC של 1 או 2 תועד ב-98 חולים (7.5%) לעומת 82 חולים (6.4%) בעת השחרור מיחידות טיפול נמרץ, ב-108 (8.3%) לעומת 100 חולים (7.8%) בעת השחרור מבית החולים, ב-105 (8.1%) לעומת 94 חולים (7.3%) לאחר חודש אחד וב-110 חולים (8.5%) לעומת 98 חולים (7.6%) לאחר שישה חודשים עם החייאה מכאנית והחייאה ידנית, בהתאמה. בקרב חולים ששרדו לאחר שישה חודשים, ב-99% מהחולים לאחר החייאה מכאנית וב-94% מהחולים לאחר החייאה ידנית תועדו מדדי CPC של 1 או 2.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי במקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, לא זוהו הבדלים בין החייאת לב ריאה בעזרת אמצעים מכאניים ובין החייאה סטנדרטית. במרבית החולים ששרדו בשתי הקבוצות התוצאות הנוירולוגיות לאחר שישה חודשים היו חיוביות. בשורה התחתונה, החייאת לב-ריאה באמצעים מכאניים, על-בסיס האלגוריתם ששימש במחקר הנוכחי, לא הביאה לתוצאות טובות יותר, בהשוואה להחייאת לב-ריאה סטנדרטית.

JAMA. Published online November 17, 2013

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן