מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי שיעורי טרכאוסטומיה היו גבוהים יותר בתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך באופן קיצוני, בהשוואה לשיעורים עליהם דווח בעבר אודות כלל התינוקות. שיעורי הוצאת הקנולה ושחזור קנה הנשימה עלו בקנה אחד עם תוצאות מחקרים קודמים.

החוקרים מוסיפים כי שיעורי ההישרדות היו גבוהים, אך עיכוב התפתחותי ותחלואות נלוות היו נפוצות.

לדברי החוקרים, למרות התקדמות בטיפול בתינוקות במצבים קריטיים, הנשמה מכאנית ממושכת וטרכאוסטומיה נדרשים לעיתים. מחקרים מעטים בחנו את הסיבוכים והתוצאות הקליניות במקרים אלו ובמסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להעריך את התוצאות ארוכות הטווח בתינוקות שנדרשו לטרכאוסטומיה.

במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 165 תינוקות שנולדו בין 1 בינואר, 2000, ועד 31 בדצמבר, 2010, ונדרשו לטרכאוסטומיה ותמיכת מנשם. המחקר לא כלל ילדים עם מומחי לב מולדים מורכבים.

חציון גיל המשתתפים במחקר עמד על 27 שבועות (בטווח 22-43 שבועות) ומשקל הלידה עמד על 820 גרם (בטווח 360-4860 גרם). התינוקות חולקו לשתי קבוצות על-פי משקל הלידה, כאשר הקבוצה הראשונה כללה תינוקות שנולדו במשקל של 1,000 גרם, או פחות (87 תינוקות), והקבוצה השנייה כללה תינוקות במשקל של למעלה מ-1,000 גרם (64 תינוקות).

שיעורי טרכאוסטומיה עמדו בסך הכל על 6.9% (87/1,345 תינוקות) בקבוצה הראשונה לעומת 0.9% (64/6,818 תינוקות) בקבוצה השנייה (p<0.001 ). בקבוצה הראשונה משך הזמן מאינטובציה עד לתלות בהנשמה בלחץ חיובי היה ארוך יותר (505 ימים) בהשוואה לקבוצה השנייה (372 ימים, p=0.011 ). תינוקות עם למעלה מסיבה אחת לטרכאוסטומיה היוו 78.8% מכלל המדגם; 69.1% מהתינוקות שוחררו עם מנשם.

משקל הלידה לא השפיע על משך הזמן מטרכאוסטומיה עד להוצאת הקנולה (P=0.323 ). שיעורי הוצאת הקנולה ושחזור קנה הנשימה היו גבוהים יותר בקבוצה הראשונה (35.8%). שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים עמדו על 89%. בקבוצה השנייה שיעורי התמותה היו גבוהים יותר (p=0.033 ). 64.2% מהתינוקות סבלו מעיכוב התפתחותי וב-74.2% זוהו שני סיבוכים, או יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שיעורי טרכאוסטומיה גבוהים יותר בתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך באופן קיצוני, בהשוואה לשיעור בכלל התינוקות וכן שכיחות גבוהה יותר של עיכוב התפתחותי ותחלואות נלוות.

Pediatrics Vol. 131 No. 5 May 1, 2013

הערות עורך  מדור האונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי :

נראה כי שיעורי הטרכאוסטומיה במחקר זה היו יחסית גבוהים מן המקובל. יתכן כי ההזדקקות לטרכאוסטומיה מהווה גורם סיכון לפגיעה התפתחותית בפגים הללו.