מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 11 באוגוסט של כתב העת New England Journal of Medicine עולה כי שילוב של טיפול תרומבוליטי עם DNase, אך לא כל אחד מהם בנפרד, מביא לשיפור ניקוז נוזלים מחלל הפלאורה במהלך זיהום.
החוקרים ערכו השוואה אל מול פלסבו ומצאו כי הטיפול המשולב עם t-PA (Tissue Plasminogen Activator) ו-DNase הביא לשיפור הניקוז של נוזל מזוהם בחולים עם זיהום פלאורלי. כל אחד מהטיפולים לבדו לא היה יעיל.
שכיחות זיהום פלאורלי בארצות הברית ובריטניה עומדת על כ-65,000 מקרים בשנה, עם 6,500-13,000 מקרי תמותה. במקרים בהם אין די בטיפול אנטיביוטי וניסיונות לניקוז הנוזל, הממוקם בכיסי פיברין, נדרש ניתוח.
לפי התיאוריה, t-PA מפרק את כיסי הפיברין ו-DNase מפרק את הנוזל או פוגע בממברנות של החיידקים. בבדיקה מוקדמת נמצא כי להזרקת Streptokinase לתוך חלל הפלאורה לא הייתה תועלת. לכן, החוקרים בחרו להשתמש במקום זאת ב-tPA ולנסות לשלבו עם DNase הומאני רקומביננטי (Deoxyribonuclease).
הטיפול המשולב ניתן ל-48 מתנדבים, כאשר 46 טופלו ב-DNase במינון 5 מ”ג עם פלסבו, 48 טופלו ב-t-PA במינון 10 מ”ג עם פלסבו, ויתר 51 החולים קיבלו שילוב פלסבו. לאחר מתן הטיפול סגרו את הנקז בכדי שהתרופה תישאר בחלל הפלאורה למשך שעה אחת.
החוקרים מדווחים על ירידה בעכירות הפלאורה ב-29.5% מיום 1 ויום 7, בהשוואה ל-17.2% בחולים שטופלו בפלסבו (P=0.005). לא תועד שיפור משמעותי בתוצא העיקרי עם מתן t-PA או DNase בלבד.
לאחר שלושה חודשים, תחת הטיפול המשולב חלה ירידה בצורך בטיפול ניתוחי (4% עם הטיפול המשולב לעומת 16% עם טיפול פלסבו, p=0.03).
יתרה מזאת, משך האשפוז של חולים שקיבלו את הטיפול המשולב היה קצר ב-6-7 ימים, בהשוואה למטופלי פלסבו.
עם זאת, הטיפול ב-DNase לא היה חף מתופעות לוואי, כאשר 39% מהחולים נדרשו לניתוח (p=0.01 בהשוואה לפלסבו). לאור זאת, החוקרים קוראים להימנע ממתן DNase בלבד .
לאחר שלושה חודשים, שיעורי התמותה עמדו על 4% בקבוצת הפלסבו, 8% בקבוצת הטיפול המשולב ואלו שטופלו ב-t-PA, 13% בקרב אלו שטופלו ב-DNase בלבד, הבדל שלא מובהק סטטיסטית (p=0.37).
החוקרים מזהירים כי מוקדם מדי להמליץ על מתן הטיפול המשולב כטיפול הסטנדרטי בשלב מוקדם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!