CRP ומרקרים חדשים אחרים אינם תורמים רבות לניבוי הסיכון הקורונרי (Arch Intern Med)

מנתונים חדשים ממחקר Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC), הממשיך להתנהל כיום, עולה כי C-Reactive Protein (CRP) ומרקרים כימיים אחרים שנקשרו לאחרונה עם הסיכון למחלת לב קורונרית (CHD), אינם משפרים את את הערכת הסיכון הקורונרי מעבר להערכה הנעשית באמצעות הפקטורים הסטנדרטיים כיום.

החוקרים מצאו כי באוכלוסיה הכללית, מדידת רמות CRP או פקטורים חדשים חדשים אחרים, לא שיפרה את יכולת ניבוי הסיכון למחלה קרדיווסקולרית בעתיד, בהשוואה למרקרים המוכרים דוגמאת גיל, מין, גזע, סכרת, רמות כולסטרול הכולל ורמות HDL, עישון ול”ד.

רופאים צריכים להתמקד במדדים המוכרים, ולשמור את בדיקת המרקרים החדשים במקרים בהם התוצאות עשויות להשפיע על תכנית הטיפול.

החוקרים העריכו את הקשר בין CRP ו-18 מרקרים חדשים אחרים ובין שכיחות CHD בקרב 15,792 מבוגרים במהלך התקופה שבין 1987 ו-1989. המשתתפים היו בטווח הגילאים 45-74 בתחילת המחקר.

החוקרים מדדו את רמות המרקרים החדשים באופן תקופתי במהלך המחקר, כולל מדדי דלקת, תפקוד אנדותל, יצירת פיברין ופיברינוליזה. כמו כן, הם העריכו את רמות ויטמין B ונוגדנים לגורמים מזהמים.

מודל גורמי הסיכון הבסיסי, שכלל גורמי סיכון מוכרים (גיל, גזע, מין, כולסטרול כולל, HDL, ל”ד סיסטולי, טיפול ליל”ד, עישון, סכרת), ניבא היטב את הסיכון ל-CHD.

הממצאים הנוכחיים תומכים ב-6 מחקרים פרוספקטיביים שמצאו מגמה לפיה הוספת CRP למודלי הערכת הסיכון תורמת מעט מאוד, אם בכלל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי אין מקום לבצע מדידות רוטיניות של מרקרים חדשים להערכת הסיכון. מצד שני, הממצאים מחזקים את הערכת הסיכון לזיהוי פרטים המצויים בסיכון ל-CHD, בכדי להמליץ על דרכ מניעה.

במאמר מערכת נלווה הסכימו עם החוקרים, וציינו כי גורמי הסיכון המוכחים מספקים כלי טוב מאוד לזהות את אלו המצויים בסיכון ל-CHD, והם צריכים להישאר הכלי העיקרי להערכת סיכון ל-CHD ומניעה.

לאור הנתונים הנוכחיים מ-ARIC או כל מחקר אחר, לא ניתן להמליץ על מדידות חוזרות של אחד מ-19 המרקרים החדשים הללו. עם זאת, החוקרים אינם שוללים את האפשרות שחלק מהמרקרים עשיים להתאים טוב יותר להבחין בין תתי-אוכלוסיות, בעיקר באלו המצויים קרוב לגבול של סיכון גבוה לאור מדדי גורמי הסיכון המוכרים.

Arch Intern Med 2006;1342-1344,1368-1373.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן