Daclizumab עשוי למנוע דחייה תאית אקוטית לאחר השתלת לב (N Engl J Med)

Daclizumab (זנפקס) יעיל למושתלי לב, אך יש להימנע מטיפול ציטוליטי בו זמני, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון יוני של New England Journal of Medicine.

זנפקס, נוגדן מונוקלונלי אנושי נגד הרצפטור לאינטרלויקין-2, מפחית את הסיכון לדחייה ללא העלאת הסיכון לזיהום בקרב מושתלי כיליה וכן בקרב מושתלי לב בניסוי שנערך במרכז אחד. אלטרנטיבה לטיפול סטנדרטי משולש למושתלי לב היתה השימוש באוגמנטציית אימונוסופרסיה, או אינדוקציית אימונותרפיה, עם נוגדנים אנטילימפוציטים…. למרות השימוש הרחב באינדוקציית אימונותרפיה, לא נערכו מחקרים אקראיים רבי מרכזים במושתלי לב עד היום.

במחקר כפול סמיות רב מרכזים זה, 434 מושתלי לב עם אימונוסופרסיה סטנדרטית (cyclosporine, mycophenolate mofetil וקורטיקוסטרואידים) קיבלו באקראי 5 מנות של זנפקס או פלצבו. התוצאה הראשונה שנמדדה היתה הרכב דחייה תאית מתונה או חמורה, דחיית שתל המודינמית משמעותית, השתלה שנייה או מוות או אובדן מעקב בתוך 6 חודשים.

לאחר 6 חודשים, 104 (47.7%) מ-218 מטופלים בקבוצת הפלצבו ו-77 (35.6%) מ-216 המטופלים בקבוצת הטיפול הגיעו לתוצאה הסופית (P = .007; ירידה אבסולוטית בסיכון, 12.1%, ירידה יחסית 25%). אחוז הדחייה היה 25.5% בקבוצת הטיפול ו-41.3% בקבוצת הפלצבו.

לחולים שהגיעו לתוצאה הראשונה, הזמן הממוצע לסיום היה כמעט פי 3 בקבוצת הזנפקס לעומת קבוצת הפלצבו בהמהך 6 החודשים הראשונים (6 ימים לעומת 21 ימים) ולאחר שנה (96 לעומת 26 ימים). 6 חולים בקבוצת הזנפקס, אך אף חולה בקבוצת הפלצבו, מתו בגלל זיהום כשקיבלו טיפול ציטוליטי בו זמנית.

זנפקס היה יעיל כטיפול מונע נגד דחייה אקוטית של תאים לאחר השתלת לב. בגלל הסיכון הגבוה למוות, יש להימנע משימוש בו זמנית בטיפול ציטוליטי עם זנפקס.

מיגבלות המחקר כללו חוסר יכולת לענות על תוצאות אחרות כמו שרידות אלוגרפטית לטווח ארוך או הקשר בין דחייה תאית ושרידות ממושכת.

במאמר מערכת דנו בנושא מחקרים במושתלי לב והרלוונטיות הקלינית של התוצאות הסופיות במחקר הנוכחי של דחייה תאית. לא ברור כיצד ניתו לצפות את צורך המטופל בטיפול נוגדנים אנטילימפוציטי במטרה לזהות את אלו שניתן לתת להם זנפקס, והגבלת האפשרויות במקרה שהדחייה תהיה חמורה יותר ותדרוש טיפול נוגדנים אנטילימפוציטי. לא בטוח שהרופאים ירצו להחליף אפילו עלייה קטנה בסיכון לתמותה מזיהום בירידה בסיכון לדחייה היסטולוגית.

N Engl J Med. 2005;352:2705-2713, 2749-2750

לידיעה במדסקייפ

לדף התרופה ב-e-Med

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן