מחקרים קודמים הראו כי הפחתת רמות כולסטרול LDL מתחת לרמה המומלצת כיום הנה יעילה בחולים עם סינדרום כלילי חמור. החוקרים העריכו פרוספקטיבית יעילות ובטיחות של הורדת רמות LDL מתחת ל-100 מ”ג לדציליטר (2.6 מילימול לליטר) בחולים עם מחלה כלילית יציבה (CHD).
10,001 חולים עם הוכחה קלינית ל-CHD ורמות LDL פחות מ-130 מ”ג לדציליטר (3.4 מילימול לליטר) קיבלו באופן אקראי 10 מ”ג או 80 מ”ג אטורבסטטין ליום. החולים עברו מעקב של 4.9 שנים בממוצע. הממצא הראשוני שנבדק היה היקרות אירוע לבבי ראשון, מוגדר כמוות קרדיאלי מ-CHD, אוטם שריר לב לא קטלני, החייאה לאחר דום לב, או שבץ קטלני ולא קטלני.
רמות LDL ממוצעות היו 77 מ”ג לדציליטר בטיפול עם 80 מ”ג אטורבסטטין ו-101 מ”ג לדציליטר בטיפול עם 10 מ”ג אטורבסטטין. עליות ברמות אמינוטרנספראז כבדי היו 0.2% בקבוצת 10 מ”ג ו-1.2% בקבוצת 80 מ”ג אטורבסטטין (P<0.001). אירוע ראשוני התרחש ב-434 חולים (8.7%) שקיבלו 80 מ”ג, בהשוואה ל-548 חולים (10.9%) שקיבלו 10 מ”ג אטורבסטטין, כלומר ירידה משמעותית באחוז אירועי לב של 2.2% ו-22% ירידה יחסית בסיכון (יחס סיכון, 0.78; 95% רווח בר סמך, 0.69-0.89; P<0.001). לא היו הבדלים בין הקבוצות בסה”כ תמותה.
טיפול אינטנסיבי ב-80 מ”ג אטורבסטטין ליום החולים עם מחלת לב כלילית יציבה מספק יתרונות קליניים משמעותיים מעבר לאלו שנותן טיפול 10 מ”ג ליום. זה התרחש עם עלייה בשכיחות רמות אמינוטרנספראז.
לתקציר ב-nejm.org March 8, 2005
במאמר המערכת בעיתון דנים העורכים בשאלה האם הגיע הזמן להוריד את יעד הכולסטרול בחולים עם מחלת לב יציבה מ-100 מ”ג לד”צ ל-70 מ”ג לד”ל (היעד המוגדר כיום לחולים קרדיווסקולרים בסיכון גבוה). מסקנתם היא שעד שלא יינתנו עדויות מוצקות לבטיחות של השימוש במינון של אטורבסטטין 80 מ”ג ליום יש מקום לשקול באופן אינדבדואלי אצל כל חולה את התועלת בהורדת רמת הסיכון הקרדיווסקולרי מחד, לעומת העלאת הסיכון מאידך לסיבוכים לא קרדיווסקולרים.
למאמר המערכת ב-nejm.org March 8, 2005
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!