השוואת איזון גליקמי עם שישה ימי טיפול במשאבת אינסולין עם Lispro מול Aspart בחולי סוכרת מסוג 1 (מתוך J Diabetes)


במאמר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת Journal of Diabetes דיווחו חוקרים על מחקר להשוואת ממוצע מדידות סוכר עצמיות לאחר שישה ימי טיפול רציף במשאבת אינסולין עם רזרבואר, המכילה Insulin Lispro (הומלוג) או Insulin Aspart (נובורפיד). מהנתונים עלה כי בעוד שממוצע מדידות הסוכר ביום השישי עם Lispro לא ענה על הגדרת העדר-נחיתות, ממוצע מדידות הסוכר היומי בכללותו לא היה שונה, עם שיעור נמוך יותר של אירועי היפוגליקמיה תחת טיפול זה.

החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים בני 24 שבועות, שכללו חולים עם סוכרת מסוג 1, שטופלו במשאבת אינסולין במשך לפחות שישה חודשים, עם מינון אינסולין יומי ממוצע היכול לשמש כמאגר למשך שישה ימים. המחקר הראשון היה בתווית-פתוחה, כלל שישה רצפים, שלושה-טיפולים, שלוש-תקופות, עם חציה בין הקבוצות. המחקר השני היה כפל-סמיות וכלל שני רצפים, שני-טיפולים, שתי תקופות, עם חציה בין הקבוצות. תוצא היעילות העיקרי היה ממוצע מדידות סוכר ביום השישי, פרופיל מדידות סוכר עצמיות שכלל שבע נקודות בזמן טיפול ב-Insulin Lispro ו-Insulin Aspart. עוד נבחנו במסגרת המחקרים גם מדדי בטיחות הטיפולים.

החוקרים מדווחים כי הטיפול ב-Insulin Lispro לא הצליח לענות על הגדרות העדר-נחיתות (מדידות סוכר עצמיות; גבולות = 10.8 מ”ג/ד”ל) לעומת Insulin Aspart ביום השישי לשימוש במשאבה בשני המחקרים (הבדל ממוצע ריבועים פחותים: מחקר 1 = 8.64 מ”ג/ד”ל; מחקר 2 = 6.49 מ”ג/ד”ל). העדר-נחיתות הודגמה בממוצע מדידות סוכר יומיות באופן כולל במהלך הימים 1-6 לטיפול בכל אחת מתקופות הטיפול. בתקופת הטיפול ב-Insulin Lispro, המשתתפים דיווחו על שיעור נמוך יותר של מקרי היפוגליקמיה מתועדים וכלל מקרי היפוגליקמיה ב-30 ימים, עם שיעור גבוה יותר של אירועי היפרגליקמיה לא-מוסברים בהשוואה לתקופת הטיפול ב-Insulin Aspart.

החוקרים מציינים כל ארבעת אירועי DKA (Diabetic Ketoacidosis) שתועדו במחקר זוהו במהלך טיפול ב-Insulin Lispro, ללא אירועים בזמן טיפול ב-Insulin Aspart. עם זאת, הם מוסיפים הסתייגות בנוגע לפירוש ממצאים אלו לאור מספק המקרים הקטן, אירועים שתוארו בנסיבות קיצוניות, העדר נתונים מספקים ואבחנה שהתבססה על דיווח הרופא. לפיכך, קבעו כי לא ניתן לייחס אירועים אלו ישירות לטיפול ב-Insulin Lispro.

J Diabetes. 2015 Mar;7(2):270-8

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן