במאמר שפורסם בכתב העת Hormone and Metabolic Research מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול ב-Insulin Detemir (לבמיר, נובו נורדיסק) הוביל לעליה קטנה יותר במסת שומן, בהשוואה לטיפול ב-Insulin Glargine (לנטוס, סאנופי) , לצד מגמה של הפחתה גדולה יותר בעובי שומן אפיקרדיאלי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הרכב הגוף ועובי שומן אפיקרדיאלי בחולים עם סוכרת מסוג 2, שלא היו מאוזנים היטב ולא קיבלו טיפול קודם באינסולין, לאחר התחלת טיפול באינסולין בזאלי מסוג Detemir לעומת Glargine. מדובר במחקר פיילוט, בתווית-פתוחה, בן שישה חודשים, כאשר בדיקות DEXA (Dual-energy X-ray Absorptiometry) ואקו-לב שימשו להערכת הרכב הגוף ועובי שומן אפיקרדיאלי, בהתאמה.
36 חולים בקבוצת הטיפול ב-Insulin Determir ו-20 חולים בקבוצת הטיפול ב-Insulin Glargine השלימו את המחקר. מאפייני הקבוצות בתחילת המחקר היו דומים.
לאחר שישה חודשים, בנוכחות איזון גליקמי דומה, באלו שטופלו ב-Detemir תועדה עליה קטנה יותר משמעותית במשקל הגוף (0.6±2.5 לעומת 4.2±4.1ק”ג, p=0.004), סך מסת השומן (0.9 לעומת 2.9 ק”ג, p=0.02) ומסת שומן מרכזית (0.8 לעומת 2.1 ק”ג, p=0.02), עם ירידת מסה רזה מרכזית (0.8- לעומת 0.3 ק”ג, p=0.02).
בשתי הקבוצות, עובי שכבת שומן אפיקרדיאלי פחת משמעותית מתחילת המחקר (1.7- מ”מ עם Detemir לעומת 1.1-, p<0.05, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות).
בתוך קבוצת המטופלים ב-Detemir זיהו החוקרים קורלציה בין השינוי בעובי שומן אפיקרדיאלי ובין שינויים במסת שומן כוללת ושומן מרכזי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב-Insulin Detemir הוביל לעליה קטנה יותר במסת השומן, וכן תוארה מגמה לפיה חלה ירידה מתונה יותר בעובי שומן אפיקרדיאלי עם Detemir, בהשוואה ל-Glargine.
Horm Metab Res. 2015 Sep 4
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!