משרד הבריאות מפרסם להערות ציבור את המלצות הצוות לבחינת מערך ההפרייה החוץ גופית בישראל. בהודעה שהוציאה הדוברת, שירה סולומון נכתב:

בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר טיפולי הפריה חוץ גופית בישראל המתבצעים במוסדות רפואיים בבעלות פרטית. גידול זה העלה את הצורך להגביר ולהבטיח את המנגנונים הנדרשים לשמירה על איכות ובטיחות הטיפול במערך זה, ובפרט בנושאי צורת העבודה, מצבת כוח אדם, ותשתיות מתאימות. בהמשך למספר תהליכים ודיונים במשרד הבריאות, שהחלו עוד לפני המקרים החריגים האחרונים שהתרחשו בשתי יחידות ה-IVF שבמרכזים הרפואיים של אסותא, מינה מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, צוות לבחינת המערך להפריה חוץ גופית, ולגיבוש צעדי המדיניות הנדרשים.

הצוות ביצע בחינה של מבנה המערך לשם איתור כשלים מבניים, כלכליים ואחרים העשויים להוביל לאירועים בל-יקרו ואירועים נוספים כדוגמת האירועים אשר אירעו לאחרונה.
הוועדה מיפתה בעיות במספר מישורים מרכזיים ובהם תנאי השוק שמייצרים הסטת פעילות ליחידות פרטיות והגדלת עומסי עבודה ביחידות אלו. חלק מהיחידות והמעבדות פועלות שלא באופן הראוי. בנוסף – בהעדר תכנון ריכוזי של פריסת השירותים והקמת יחידות חדשות, רוכזו מירב השירותים באזור המרכז, בשני מוסדות פרטיים מרכזיים, ונוצר חוסר שוויון משמעותי בזמינות השירותים בשאר חלקי הארץ.

המלצות הוועדה:
• הפעלת תכנית להשוואת תנאי שוק בין ספקים פרטיים לציבוריים והגדלת התחרות בין היחידות. תוכנית זאת כוללת חיזוק של היחידות הציבוריות והפיכתן לאטרקטיביות למטופלות, באמצעות מתן האפשרות לבחור את הרופא המטפל ללא תוספת עלות מהמטופלת ובאמצעות חיזוק היבטי השירות השונים בהם זמינות המענה ביחידה וסקר שביעות רצון.
• שיפור סטנדרט הפעלת היחידות והמעבדות בדגש על איכות הטיפול ובטיחות על ידי עדכון אמות המידה והסטנדרטים המחייבים להפעלת יחידות ולתהליכי העבודה במעבדות, ובפרט שיפור המעקב אחר הדגימות והוספת מערכות מחשוב מתקדמות למניעת טעויות בזיהוי.
• קידום תוכנית שתתמרץ את היחידות לשפר את עמידתם בהיבטי הכשרת הצוותים, הציוד והמערכים הטכנולוגיים ותשתיות הבינוי.
• הפעלת אסדרה הדוקה על המענה הניתן ביחידות באמצעות הגדרת היקף הפעילות המקסימלי בכל יחידה בהתאם לתשתיות (שטח, ציוד, כוח אדם וכד’), ולא יותר מ-8,000 מחזורי טיפול (שאיבות ביציות והחזרות עוברים) לשנה ביחידה, תוך מעקב על הגדלת היכולת ההדרגתית ביחידות אחרות באופן שאינו מייצר בעיות תפעוליות או תורים ארוכים.
• קביעת מנגנונים שיגדירו את צורת העבודה הנדרשת ביחידות הפריה חוץ גופית שתאפשר לקיים שגרת עבודה, כולל דיוני צוות רב מקצועי ובקרה ע”י מנהל היחידה, וכן תאפשר למטופלות לקבל טיפול כוללני (אח/ות, עו”ס, US, רופא/ה וכד’) ביחידה באופן שיביא לשיפור איכות ובטיחות הטיפול ויגביר את שביעות רצונן של המטופלות. לשם כך מומלץ לבחון את האפשרות לקבוע כי כלל רופאי היחידה יועסקו כשכירים, לפחות במשרה חלקית.
• קידום מהלכים הנוגעים גם לרגולציה הכלכלית ובהם ריסון של מנגנון התשלום לרופא במסגרת פעולות שמעורב בהן גורם מממן סל ושב”ן (הפרדת ‘פרטי-פרטי’). וכן בחינה של התמחור הקיים במערכת הציבורית והתמריצים שהמחיר מייצר במערכת הפרטית והציבורית. בנוסף יש לבחון את יישום פעילות IVF במסגרת תוכנית הקצ”ת של קופות חולים, ולשקול את שינוי המנגנון כך שהתגמול יינתן רק עבור פעילות הניתנת על ידי ספק ציבורי.

לקריאת טיוטת ההמלצות הקליקו כאן

בכתבה “בהארץ” נכתב כי הועדה מונתה על ידי מנכ”ל משרד הבריאות בר סימן טוב בעקבות שני האירועים החריגים שהתגלו בשנה האחרונה ביחידות ה-IVF באסותא, הראשון מקרה החלפת העוברים בבית החולים בראשון לציון, והשני בתל אביב, שם עלה חשד כי ילד שנולד בזכות הפריה חוץ גופית לפני כחמש שנים לא נושא את המטען הגנטי התואם לזה של אביו. בכתבה מצוין כי ההנחיות המפורסמות לציבור מנוסחות באופן כללי ומעורפל, ומתרכזות, בעיקר, בחיזוק היחידות והאטרקטיביות שלהן למטופלות; לשפר את מערכות המחשוב והציוד הטכנולוגי ולחזק את הצוות; להגביל את כמות ההפריות והיקף הפעילות המירבי ולבחון את מנגנון התמחור. בנוסף, מהטיוטה עולה כי נוצר חוסר איזון בין המערכות הציבוריות לפרטיות בשל הסטת הפעילות למנגנונים הפרטיים: טיפולי הפריה הוחרגו מחוק הצינון המונע מרופא/ה שטיפל באדם במערכת הציבורית לטפל במערכת הפרטית באותו אדם בתוך חצי שנה, ונראה שקיימת העדפה ברורה, הן של הרופאים/ות והן של המטופלות, למתן/קבלת הטיפול בבית חולים פרטי.

לכתבתו של עידו אפרתי ב”הארץ”