בעקבות הפרסום על המלצת ועדת החיסונים באנגליה לפיה מנת החיסון השנייה לקורונה תדחה, מה שיגדיל את היקף המתחסנים בטווח הקצר, עלתה אפשרות זו גם בישראל, ע”י פרופ’ איתמר גרוטו,  המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, אך הצעה זו נדחתה על הסף ע”י מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ חזי לוי.

ההיגיון בהמלצת ועדת החיסונים באנגליה מבוסס על התוצאות שפרסמה פייזר לפיה שיעור היעילות של החיסון לאחר 14 יום ממועד קבלת המנה הראשונה מגיע לכ-52.4% , וזה עולה עד לכ-89% לאחר 21 יום (מועד קבלת המנה השנייה). כלומר, לכאורה, לוותר על 6% ביעילות החיסון תמורת הכפלת מספר המתחסנים. 

מומחים שונים שהגיבו לאפשרות זו טענו שייתכן שהגישה הזו מתאימה לאנגליה הנמצאת באמת על סף קטסטרופה וקריסת מערכת הבריאות (אם כי יש לציין שמנהלי מחלקות בבתי חולים הרימו היום דגל אדום, כפי שניתן לראות בדיווח זה) , אך אין צורך לאמץ גישה זו בישראל, ועדיף להתבסס על ממצאים מדעיים עובדתיים. 

לדיווח בדהמרקר 

הערת המערכת: נראה שהמדד שאמור לסייע בקבלת החלטה הוא “חודשי החיסון האפקטיביים”. כלומר, אם הגישה הנוכחית של 2 מנות חיסון תעניק למשל למיליון מתחסנים שנת הגנה אחת לפחות ב-95% יעילות, אז המדד יהיה 11.4 מיליון חודשי חיסון אפקטיבי (1 מיליון כפול 0.95 כפול 12 חודשים) .  לעומת זאת, אם דחיית המנה השנייה למועד מאוחד יותר תקטין את משך הזמן של ההגנה (ויש הסבורים שגישה זו דווקא עשויה להאריך את משך האפקטיביות)  החיסונית מ-12 חודשים ל-6 חודשים בלבד  למשל (ויש להדגיש שאין כיום למעשה נתונים עובדתיים על כך ) , אז התוצאה תהיה  10.7 מיליון חודשי חיסון אפקטיבי (2 כפול 0.89 כפול 6 חודשים) , ותספק תוצאה פחות טובה.

נקודת האיזון, כלומר שוויון בין 2 הגישות הוא משך הגנה אפקטיבי בחודשים של מנת חיסון אחת כעת ושנייה במועד מאוחר יותר שעדיין לא ידוע) הוא 6.4 חודשים. כלומר אם תהיינה עדויות תומכות לכך שמשך ההגנה הצפוי בגישה האנגלית הוא לפחות 6.4 חודשים, בהשוואה ל-12 חודשים כהנחת בסיס בגישה הנוכחית, אז ייתכן שיש מקום לשקול הגישה האנגלית, במידה ואכן מסתמן מחסור של ממש ולאורך זמן של הגעת חיסונים חדשים. 

כך שלאור אי הוודאות וההערכה שהמחסור בקבלת חיסונים חדשים יהיה זמני וקצר בלבד נראה שיש בהחלט רציונל והיגיון להישאר בגישה הנוכחית.