מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי במבוגרים עם זיהום ב-HIV-1, מתן תוך-שרירי של ארבע מנות של חיסון כנגד Hepatitis B virus (HBV) במינון כפול, או מתן תוך-עורי של 4 מנות במינון נמוך, מביאים לשיפור בתגובה הוירולוגית בהשוואה למשטר החיסונים המקובל.

החוקרים העומדים מאחורי המחקר, שהינו מחקר מבוקר רב-מרכזי וגדול אשר בוצע תוך הקצאה אקראית של החולים, מסבירים כי יש צורך בחיפוש אחר לוחות זמנים חלופיים שהינם אימונוגניים יותר בהשוואה למשטר החיסונים המקובל כנגד HBV בקרב חולים עם HIV-1. לדבריהם, מחקרים קודמים בתחום הציעו כי שינוי לוח הזמנים המקובל לחיסון כנגד HBV (ובו מינונים גבוהים יותר של החיסון, הארכת משך משטר החיסונים או שניהם גם יחד) או לחילופין הוספת אדג’ובנט לחיסון עשויים להגביר את שיעור התגובה אליו.

המחקר נערך ב-33 מרכזים רפואיים בצרפת, ונכללו בו חולים ממאגר ה-French National Agency for Research on AIDS and Viral Hepatitis בין החודשים יוני 2007 ואוקטובר 2008, כאשר הביקור האחרון של כל החולים נעשה בחודש יולי 2009. החולים היו כולם מבוגרים עם זיהום HIV-1 אשר היו סרונגטיביים ל-HBV והראו ספירות CD4 של למעלה מ-200 תאים למיקרוליטר.

החולים הוקצו אקראית לאחת משלוש זרועות מחקר: בקבוצה הראשונה נכללו 145 חולים אשר קיבלו שלוש זריקות תוך-שריריות של המינון המקובל (20 מיקרוגרם) של חיסון רקומביננטי כנגד HBV בשבועות 0, 4 ו-24 (קבוצת ה-IM20 X 3); בקבוצה השנייה נכללו 148 חולים אשר קיבלו ארבע מנות תוך-שריריות של חיסון רקומביננטי כנגד HBV במינון כפול (40 מיקרוגרם הניתנים כשתי זריקות של 20 מיקרוגרם) בשבועות 0, 4, 8 ו-24 (IM40 X 4); ובקבוצה השלישית נכללו 144 חולים אשר הוקצו לקבל ארבע זריקות תוך-עוריות (Intra-dermal) של חיסון רקומביננטי כנגד JBV במינון נמוך (4 מיקרוגרם, הניתנים כחמישית זריקה של 20 מיקרוגרם) בשבועות 0, 4, 8 ו-24 (קבוצת ID4 X 4).

יעדי המחקר העיקריים היו שיעור המגיבים בשבוע 28, כפי שהוגדר כרמת Hepatitis B surface antibody (anti-HBs) של למעלה מ-10 mIU/mL בנבדקים אשר קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. בניתוח הנתונים הראשוני, נחשבו חולים עם מדידה חסרה של טיטר נוגדני anti-HBs בבדיקה האחרונה של שבוע 28 כלא-מגיבים.

החוקרים מדווחים כי מבין 437 החולים אשר הוקצו אקראית לאחת משלוש הקבוצות, 11 לא קיבלו חיסון כלל; בתום 28 שבועות, 396 היו בעלי מדידת טיטר נוגדני anti-HBs. בנקודת זמן זו, אחוז המגיבים עמד על 65% (95% CI = 56%-72%) בקבוצת IM20 X 3 (כך ב-91 חולים); 82% (95% CI = 77%-88%) בקבוצת IM40 X 4 (כך ב-119 חולים; p<0.001 לעומת הקבוצה הראשונה); ו-77% (95% CI = 69%-84%) בקבוצת ID4 X 4 (כך ב-108 חולים; p=0.02 בהשוואה לקבוצה הראשונה). לדבריהם, לא נצפה הבדל נראה לעין במדדי הבטיחות וכן לא נצפתה השפעה על ספירת תאי ה-CD4 או על העומס הנגיפי.

לדברי החוקרים נרשם מקרה אחד בלבד של תופעת לוואי רצינית אשר יתכן וקשורה לחיסון, וזאת בנבדק אשר הוקצה לקבוצת IM40 X 4, וכן נצפתה היארעות גבוהה יותר של תופעות לוואי באתר ההזרקה בקבוצת ID4 X 4 בהשוואה לקבוצת ה-IM20 X 3. עם זאת, שיעורי התגובות הסיסטמיות היו דומות בסך הכל בין שלוש הקבוצות.

החוקרים מסיקים כאמור כי במבוגרים עם זיהום HIV-1, הן משטר חיסונים של ארבע מנות תוך-שריריות במינון כפול והן משטר של ארבע מנות תוך-עוריות במינון נמוך הביאו לשיפור התגובה הוירולוגית בהשוואה למשטר החיסונים המקובל.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את העובדה כי הוערך טיטר נוגדני anti-HBs בסרום ולא הגנה מפני זיהום HBV, את חוסר היכולת לקבוע הגנה ארוכת-טווח מפני זיהום זה, ואת חוסר היכולת לבחון ולהשוות בין משטר טיפול של שלוש מנות במינון כפול וכזה של שלוש מנות במינון כפול. בנוסף, לא נכללו במחקר חולים עם ספירות תאי CD4 של פחות מ-200 תאים למיקרוליטר.

החוקרים מסכמים כי במשטר החיסונים בו קיבלו הנבדקים ארבע מנות תוך-שריריות של החיסון כנגד HBV במינון 40 מיקרוגרם, נמצא כי טיטר מגן של נוגדני anti-HBs הושג מהר יותר בהשוואה למשטר החיסונים המקובל, בו ניתנות שלוש מנות תוך-שריריות של החיסון במינון 20 מיקרוגרם. לפיכך, בתנאי החיים האמיתיים, גם ללא השלמת המשטר המומלץ של ארבע מנות החיסון, הרי שניתן להשיג מידה טובה של הגנה כנגד זיהום HBV כבר לאחר קבלת שלוש מנות.

JAMA 2011;305:1432-1440

לידיעה במדסקייפ