שיעורי תגובה פתולוגית מלאה היו גבוהים יותר משמעותית בנשים עם סרטן שד בסיכון גבוה ושלילי ל-HER2 אשר קיבלו טיפול לפני-ניתוח במשלב Durvalumab (אימפינזי) ו-Olaparib (לינפארזה) עם טיפול כימותרפי, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב II שפורסמו בכנס הווירטואלי מטעם ה-American Association for Cancer Research.
מחקר I-SPY2 הינו מחקר רב-מרכזי, בשלב 2, אשר נועד לבחון את שיעורי התגובה הפתולוגית המלאה בנשים עם סרטן שד שלילי ל-HER2, אשר התאימו לטיפול כנגד PD-L1 (Durvalumab) וכנגד PARP (Olaparib) בשילוב עם Paclitaxel. כל הנשים השלימו בדיקת MRI והערכת תגובה הדמייתית הושלמה לאחר 3 ו-12 שבועות, בשילוב עם נתוני תגובה פתולוגית מלאה.
במסגרת המחקר טופלו 73 נשים במשלב הטיפול המשולש, כולל 21 נשים עם גידולים שליליים לשלושת הקולטנים להורמונים ו-52 נשים עם גידול חיובי לקולטנים להורמונים. קבוצת הביקורת כללה 299 נשים עם גידולים שליליים ל-HER2.
החוקרים מדווחים כי הסיכוי כי תוספת Durvalumab ו-Olaparib תוביל לתוצאות טובות יותר מבחינת שיעורי תגובה פתולוגית מלאה, בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד, עמד על קרוב ל-100%: 99.2% בכלל הנשים עם גידולים שליליים ל-HER2, 98.4% מהנשים עם גידולים שליליים לשלושת הקולטנים להורמונים ו-99.6% מהנשים עם גידולים חיוביים לקולטנים להורמונים. צפי סיכויי ההצלחה ב-300 הנשים שלקחו חלק במחקר עמד על 81.4% בכלל המחקר, 80.6% בקבוצת הנשים עם גידולים שליליים לקולטנים להורמונים ו-74.5% בנשים עם גידולים חיוביים לקולטנים להורמונים.
מעבר לתגובה פתולוגית מלאה, הטיפול ב-Durvalumab ו-Olaparib הביא להפחתת נטל שארית הגידול, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
אירועים חריגים בדרגה 4/5 היו נפוצים יותר בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (58% לעומת 41%). החוקרים זיהו הבדלים בולטים בשיעורי חום נויטרופני (16.3% לעומת 8.4%), דלקת מעי (7% לעומת 0.4%), אי-ספיקת אדרנל (7% לעומת 0%), עליה בריכוזי ALT (4.7% לעומת 2%), התייבשות (4.7% לעומת 0.8%) וזיהום בנרתיק (4.7% לעומת 0%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על תוצאות מבטיחות לתוספת Durvalumab ו-Olaparib לטיפול ב-Paclitaxel וייתכן כי ישנה עדיפות לבחירה מוקדמת של נשים עם גידולים בסיכון גבוה.
מתוך כנס ה-AACR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!