בחולים תחת טיפול אדג’וונטי ב-Pembrolizumab (קיטרודה) כנגד מלנומה בשלב III, אירועים חריגים על-רקע פעילות מערכת החיסון מלווים בהארכת משך הישרדות ללא-הישנות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין אירועים חריגים על-רקע מערכת החיסון והישרדות ללא-הישנות מלנומה במסגרת מחקר EORTC 1325/KEYNOTE-054, להשוואת טיפול ב-Pembrolizumab ופלסבו בחולים עם מלנומה בסיכון גבוה, בשלב III.

מבין 1,011 חולים שהחלו טיפול ב- Pembrolizumabאו פלסבו, 622 (61.5%) היו גברים, 386 חולים (38.2%) היו בגילאי 50-64 שנים, 377 חולים (37.3%) היו מתחת לגיל 50 שנים ו-248 חולים (24.5%) היו בגילאי 65 שנים ומעלה.

בדומה לממצאים שעלו מהמחקר הראשי, ההישרדות ללא-התקדמות מחלה הייתה ארוכה יותר בקבוצת הטיפול ב- Pembrolizumab, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.74) בקרב חולים שהחלו בטפול. היארעות אירועים חריגים על-רקע פעילות מערכת החיסון עמדה על 190 חולים שטופלו ב- Pembrolizumab (37.4%) ועל 45 חולים בקבוצת הפלסבו (9.0%); בכל קבוצת טיפול, ההיארעות הייתה דומה בגברים ובנשים.

החוקרים מדווחים כי הופעת אירוע חריג על-רקע פעילות מערכת החיסון לוותה בהארכת משך ההישרדות ללא-התקדמות בקבוצת הטיפול ב- Pembrolizumab (יחס סיכון של 0.61, p=0.03), הן בגברים והן בנשים. עם זאת, בקבוצת הפלסבו, הקשר לא היה מובהק סטטיסטית.

בהשוואה לקבוצת הפלסבו, הירידה בסיכון להישנות או תמותה בקבוצת ההתערבות הייתה גדולה יותר לאחר הופעת אירוע חריג על-רקע פעילות מערכת החיסון, בהשוואה לתוצאות ללא הופעת אירועים חריגים אלו (יחס סיכון של 0.37, לעומת יחס סיכון של 0.61, בהתאמה, p=0.03).

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הנוכחי, הופעת אירוע חריג על-רקע פעילות מערכת החיסון לוותה בהארכת משך הישרדות ללא-התקדמות מלנומה עם טיפול ב- Pembrolizumab.

JAMA Oncol. Published online January 2, 2020

לידיעה במדסקייפ